את לא כמו כולם

פרק 6

שקט סורר בחדר. מלבד קולות התנשמות לא נשמע דבר. קצב הנשימה של שנינו זהה ועולה ויורד באותו הקצב. אני פותחת את עייני ומבחינה בתקרה של חדרו. אני מסובבת את ראושי לצד השמאלי ומבחינה באלמוג ששוכב לצידי ומביט בי. הוא מזיע ומתנשף אך חיוך מופיע על שפתיו כשהוא מביט בעייני. לפתע קולו נשמע מבעד לנשימות שלנו ״את רעבה?״

אני מביטה בעיינו היפות, בזיפים שעל פנו ועל שערו הגולש. אני מחייכת במעט ומהנהנת לחיוב להצעה שלו לאכול משהו. הוא לפתע קם מהמיטה ערום לכיון הארון שבקצה החדר שלו. עייני עוקבות אחרי כל פעולה שהוא מבצע ולרגע אני מביטה בטוסיק שלו שמופיע למול עייני. הוא במהירות שולף מאחת המגירות בוקס שחור ולובש אותו. לאחר מכן הוא שולף מאחד המדפים חולצה שחורה, שרגע לאחר שהוא מוציא אותה מארון כבר מושלכת לעברי.

החולצה נוחתת על השמיכה ואני מתיישבת על המיטה, החזה שלי נחשף לעברו של אלמוג. אני מרימה את החולצה ומבחינה בחולצת סוף מסלול של גולני. אני לובשת אותה באטיות בידיע למבטים החוקרים של אלמוג. אני קמה מהמיטה ומבחינה בכך שהחולצה שלו מגיעה עד התחת שלי ונראה כמו שמלה חשופה במיוחד שלא מסתירה הרבה מהתחת אך מסתירה את מה שחשוב. אני מתקדמת לכיון התחתון הלבן מתחרה שלי שנמצא על רצפת החדר ובמהירות אני לובשת אותו על גופי בזמן שאלמוג ממשיך להביט בי.

הוא לפתע עובר אותי ויוצא מחדרו בבוקסר שחור בלבד. אני מתקדמת ליציאה של חדרו ולפני כן מביטה במראה. שערי הארוך גולש על גבי ואני מבחינה בגופי שנבלע בחולצה השחורה והגדולה של אלמוג מהצבא וחיוך עולה על שפתי לפני שאני יוצאת מחדרו. אני מתקדמת לכיון המטבח וקולו לפתע נשמע עם חיוך רחב על שפתיו ״אז מה באלך לאכול?״

״אני מוזג לי מים. רוצה?״ קולו נשמע והוא מביט בי. אני מהנהנת לחיוב בזמן שאני מביטה בו ולא אומרת דבר. הוא הולך לאחת המגירות במטבח ומוציא ממנה שתי כוסות זכוכית. הוא מניח את אחת הכוסות מתחת למתקן המים שבביתו ולוחץ על הכפתור הכחול. לאחר מספר שניות ספורות הוא מושיט לעברי את כוס המים ואני לוקחת אותה במהירות.

שנינו שותים את המים ומביטים אחד על השני. הוא נשען על השיש ואני עומדת באמצע המטבח למולו. לבסוף אני מסיימת לשתות ומניחה את הכוס על השיש לצידו. ״טוב בוא נראה מה יש כאן לאכול״ אני מלמלת בלחש לעצמי ומסובבת את גבי לעברו. אני מתקדמת לעבר המקרר האפור שבצד המטבח.

״לא כדי לך״ קולו נשמע במילמול, אך זה כבר מאוחר מדי. כי כשאני פותחת את המקרר הגדול והחדש שלו, לפחות הוא נראה חדש. אני מגלה שאין בתוכו יותר מכמה דברים בודדים. אני ממש יכולה לספור על כף יד אחת את כמות מוצרי המזון שיש לאלמוג בתוך המקרר והם כוללים בתוכם, שלושה מלפפונים, עגבניה אחת ולצדם יש תפוח ירוק שנרא די רקוב מנוקדת המבט שבה אני עומדת.