את לא כמו כולם

אפילוג

-אחרי שנתיים-

״אני כבר אמרתי לכם פעם כמה שאני שונאת את החול הזה״ קולה של עומר נשמע בהתלוננות הרגילה שלה והיא נאנחת. אני מסובבת את ראושי לכיונה ומביטה בה בזמן שאני מגחכת. המשפט הזה מעלה לי פלשבאק ללפני שנתיים, שעוד הינו בני עשרים ושתיים. אני מוראל ונועם יושבות על המגבות בזמן שהיא מתקדמת לעברנו ביאוש והיא מביטה בנו כחסרת אמונה על זה שהיא הגיעה לכאן איתנו וקולה נשמע במילמול ״אוף אני לא מאמינה שזרמתי איתם ובאתי לכאן.״ עומר מתיישבת לצדי בזמן שהיא נאנחת ומנסה להזיז את החול שעלה על המגבת.

אני מגחכת לעצמי שוב מהתנהגותה ומסובבת את ראושי חזרה ומביטה לכיון הים שלמולי. אין כלום לא השתנה בה. היא עדין אותה העומר המתלוננת שאני מכירה כבר שנים. אני מבחינה בזווית העין שלי באלון וטל שמתקדמים לעברנו עם המון גלידות שאלון מחזיק וטל הולך לצידו צוחק בזמן שאלון מביט בו ברצינות. הם מגיעים לעברנו ונעמדים למולנו והצחוק של טל נשמע שוב בזמן שקולו של אלון מלמל ביאוש ״אין לא ראיתי אנשים כמו הדבר הזה, רק הוראות הוא נותן ולעולם הוא לא יעזור.״

אני מעט צוחקת מדבריו של אלון. הרי בדיוק כמו שעומר לא השתנה בשנתיים האלו גם טל עדין נשאר בדיוק כמו שהוא. הוא בדיוק אותו האיש שעדין אוהב להביט מהצד ולחלק הוראות חוכמה לכולם מסיבוב. טל שעדין צוחק מתיישב על המגבת ליד נועם ואלון מניח את הגלידות על השולחן הקטן שאילתרנו בים. אני מסובבת את עייני לעבר הצד השני בזמן שאני שומעת את הצחוק של רוי.

אני מבחינה ברוי וגיא מתקדמים לעברנו, הם צוחקים ומדברים בשמחה אחד עם השני בזמן שכל אחד מחזיק גלשן בין ידו. אני מסובבת את מבטי למוראל שיושבת לצידי. היא מביטה בגיא בריכוז רק שהפעם היא לא מזילה עליו ריר אלה היא מחייכת ומביטה בבן זוג שלה שנתיים האחרונות. היא מחייכת כשהיא מביטה עם חיוך מאוהב כאילו ורק אתמול הם גילו על הרגשות שלהם אחד לשניה.

בשנתיים האחרונות הזוגיות שלהם רק התחזקה מיום ליום. היו להם ריבים וקשיים אבל אחרי כל כך הרבה זמן שהם נלחמו ברגשות שלהם הם לא נתנו לאהבה שלהם להיפסק. הם יודעים מה זה להיות בנפרד והם נחלמו בקשיים שלהם והצליחו לתחזק זוגיות. מוראל התחילה השנה ללמוד עיצוב פנים וגיא השנה התחיל ללמוד הנדסת חשמל תוך כדי שהוא התחיל לעבוד בבר של אלמוג. הם גרים יחד כבר שנה וחצי ביחידת דיור בחצר של ההורים של גיא ומוראל שמתה לעוף משם ומחפשת להם מקום אחר.

עייני עוברות להביט ברוי. הוא עומד שם לצידו של גיא, הוא צוחק ומחייך. עייני מביטות בגוף החסון שחזר לעצמו אחרי שנה של טיפולים שגרמו לרוי להיות שלד הוא הבין שהוא לא יכול להזניח את הגוף שלו והוא חזר לעשות את הדברים שהוא אוהב, כמו לגלוש ולהתאמן וגם לצאת בערבים לברים. עייני עוברות להביט בשיער שלו, שמתחיל לצמוח בחזרה אחרי כמעט שנתיים. עד היום אני חושבת שזה שרוי חזר לחיות ולהנות זה מה שגרם לו להחלים.