את לא כמו כולם

פרק 35

אני מצלצלת בפעמון של הבית. זה בהחלט מוזר לבוא לבית שלי כאילו שאני אורחת כאן. הדלת נפתחת במהירות וגפן עומד מלפנינו. אני מחייכת לעברו ואני ואלמוג נכנסים לתוך הבית. רעש הסירים נשמע מכיון המטבח וקולה של אימי נשמע במילמול בכעס. אני מתקדמת לעבר המטבח במהירות ואני מבחינה באימי מחזיקה את הרגל בכאב. אני מניחה במהירות את העוגה שבין ידי על האי שבמטבח ואני מתקדמת לעברה בזמן שקולי נשמע בדאגה ״אמא מה זה? מה קרה?״

״סתם נפל לי הסיר על הרגל״ קולה נשמע והיא מניחה את הרגל במעט כאב חזרה בתוך הכפכף שלה. היא מרימה את עיינה לעברי וחיוך עולה על שפתיה גורם גם לי מעט לחייך ולהפסיק להביט בה בדאגה. ״סתם הייתי בלחץ ונפל לי הסיר אבל עכשיו הכל בסדר״ קולה של אימי נשמע והיא מחבקת את גופי במהירות רבה בזמן שהיא מריחה את שערי ומלמלת ״אוף אני כל כך מתגעגעת אליך ואת רק יומים לא פה. את חסרה בשגרה של הבית אבל אני יודעת שעכשיו את מתחילה את החיים העצמים שלך.״

״אמא אני גם מתגעגעת אליך״ קולי נשמע במהירות כשאני מביטה בעינה. מערכת היחסים בנינו ידע המון עליות ומורדות, במהלך כל חיי אלו היו בעיקר מורדות ודווקא בתוקפה האחרונה העליות מתחילות לבוא. אנחנו מתחילות להסתדר אחת עם השני, להקשיב ולהתייעץ ובפעם הראשונה אני כבר לא יכולה להגיד שאת אבא אני אוהבת יותר, כמו שהרגשתי בכל הילדות. הייתי לחלוטין ילדה של אבא אבל אני כבר לא, אני עכשיו גם וגם. ״אמא אני ואלמוג הכנו עוגה לסתיו״ קולי נשמע במהירות והחיוך שעלה על שפתיה של אימי אומר את הכל.

״ואי איזה יופי שהכנתם עוגה״ קולה של אימי נשמע ואני מביטה בעיינה. היא מלטפת את פני באטיות וקולה נשמע בדאגה ״את מסתדרת שם? הוא מתנהג יפה? כיף לך? הכל בסדר?״. זה כיף שהיא מתעניינת, שאכפת לה. זה לא משהו רגיל במערכת יחסים בנינו. תמיד היא הייתה דואגת לליר ואז כשסתיו וגפן נולדו היא גם דאגה להם. אותי לעומת זאת היא השאירה לאבא, בגלל החיבור הטוב בנינו היא וויתרה אליי ונתנה לאבא שלי את כל האחריות.

״כן אמא הוא מדהים״ קולי נשמע וחיוך עולה על שפתי וכך על פניה. ״הוא דואג לי ואכפת לו ממני. הוא תמיד בודק שהכל בסדר ושאני מרגישה בנוח בבית שלו. הוא אפילו בונו לנו עכשיו חדר ארון שיספיק לכל הבגדים שלנו והוא נתן לי להרגיש הכי בבית. אמא אני פשוט מאוהבת בו את לא מבינה כמה בכלל.״ קולי נשמע והחיוך שעל פני לא יורד לרגע. אני לא זוכרת מתי היה לי כל כך טוב ואם בכלל זה היה לי מתישהו.

״אני לא יכולה להסביר לך כמה שאני שמחה לשמוע באמת. לא האמנתי שבגיל כזה כבר תעברי לגור עם מישהו ועוד מישהו כמו אלמוג. רואים שהוא אוהב אותך ואני יודעת שהוא ידאג לך תמיד״ קולה של אימי נשמע ואני מחייכת כשאני מביטה בעינה. שוב פעם הקטע הזה שהוא ידאג לי, שהוא ישמור עלי, שהוא אוהב אותי. השיחה שהייתה לי עם גון לפני כמה ימים עולה לזכרונתי. הרי זה ברור שהוא יעשה את כל הדברים האלו. זה התפקיד שלו לשמור עלי, לדואג לי ולהיות לצידי אבל זה גם התפקיד שלי לעשות בדיוק את אותו הדבר.