את לא כמו כולם

פרק 19

אני טורקת את דלת הבית וחיוך עולה על שפתי. את האמת שהתגעגעתי לבית שלי, לחדר שלי ואפילו למשפחה הקרציה שלי. אני יודעת שאלו היו רק ארבע ימים אבל לא לראות את הההורים שלי בכל יום או לשמוע את הצעקות של גפן וסתיו ואני אפילו לא מדברת על שיחות הנפש שלי ושל ליר, כל זה היה חסר לי. אבל עכשיו אני פה חוזרת באחת עשרה בלילה לבית שלי, אף אחר לא מחכה לי, או מצפה לפגוש אותי מהסיבה הפשוטה שלא אמרתי לאף אחד שאני מגיעה.

אני מעלה את המזוודה במדרגות של הבית. משתדלת לא לעשות רעש ולא להעיר אף אחד. אני עוברת את חדרם של גפן וסתיו ואני מבחינה בכך שהם ישנים. כשאני עוברת בחדר של ליר אני מבחינה באור המצייץ מדלת חדרה שנשארה מעט פתוחה. אני מתקדמת במהירות ונכנסת לחדר שלי, אני מניחה את המזוודה מאחורי הדלת כך שאף אחד לא יראה ואני יוצאת מחדרי.

אני נעמדת למול הדלת ואני פותחת אותה. ליר לא מבחינה בדלת הנפתחת בגלל שהיא יושבת עם גבה לכיוון הדלת וכדי לא להבהיל אותה אני דופקת באטיות על הדלת וליר מסתובבת לאחור. היא מבחינה בי וחיוך גדול עולה על שפתיה והיא קמה מהכיסא שהיא יושבת עליו בזמן שאני נכנסת לחדר וסוגרת אחרי את הדלת עד הסוף. ״מה את עושה פה? חשבתי שאת אצל מוראל.״ קולה של ליר נשמע בזמן שאנחנו מתחבקות יחד.

״ההורים שלה חזרו לפני שיצאתי לעבודה ולא היו הרבה אנשים היום בבר אז היא שחררה אותי מוקדם״ קולי נשמע ואני מחייכת לעברה של ליר. אני באמת שונאת לשקר לה ומאוד כואב לי שאני לא יכולה לספר לה איפה באמת הייתי אבל אני לא יכולה ללכת לאחור מהשקר שלי, זה מאוחר מדי ועדיף כך לשלום הבית שקיים כרגע ביני לבין הורי. אני מתיישבת על המיטה שלה והיא מתיישבת לצידי בזמן שקולי נשמע ״מה את עושה ערה בשעה כזאת חמודה?״

״להזכירך אחותי הנעלמת, אני מחר משתחררת ואני לא מצליחה להירדם מרוב חששות והתרגשות לקראת מחר.״ קולה של ליר נשמע במהירות והיא מחייכת לעברי. פאק אני לא מאמינה ששכחתי, הראש שלי היה כל כך מרוכז בעצמי שמעבר לכמה רגעים שפניתי למחשבות על רוי לא חשבתי על שום דבר אחר. אני לא מאמינה ששכחתי שהיא מחר משתחררת, אני פשוט אחות נוראית ואני לא מאמינה.

״אפשר לומר לך משהו?״ קולי נשמע וליר מהנהנת לחיוב במהירות וקולי נשמע בשנית ״להשתחרר זה מפחיד, את לא יודעת מה תעשי בלי שגרה ואיך אחרי שנתיים עם אותם אנשים ואותה החברה פתאום הכל הולך להשתנות אבל כשאת יוצאת לאזרחות ולאט לאט את מתחילה לבנות את עצמך, מחפשת מקום עבודה וחושבת על הטיול שאת מתכננת לעצמך החיים פשוט זורמים וזה כיף, בלי מפקדים ובלי אנשים שאומרים לך איזה צבע מותר בלק ואיזה אסור, יש יתרונות בלהיות משוחררת ויש חסרונות כמו לכל דבר בחיים אבל את צריכה להתרכז בדברים הטובים״.

״עכשיו לכי לישון כבר מאוחר ויש לך מחר יום ארוך רגשית.״ אני אומרת במהירות בזמן שאני קמה מהמיטה שלה. ליר מהנהנת עם ראושה ואני מתקדמת ליציאה של חדרה. אני מכבה את האור והיא נכנסת לתוך המיטה. אני פותחת את הדלת ולפני שאני יוצאת מתוך החדר אני מלמלת לעברה בחיוך ״אני מחכה לתמונות שלך גוזרת את החוגר, לילה טוב״.