אני מתעוררת עם כאב ראש חזק. עייני עדין עצומות אך אני מרגישה את הכאב ראש שלי ואת הסירחון שאני נמצאת בו בעקבות האלכהול מאתמול בערב, אני זקוקה למקלחת בדחיפות. אני פוקחת את עייני ומביטה בחדר החשוך, שמחה לראות שלפחות את התריסים הוא סוגר בלילות. אני מתיישבת על המיטה ומחפשת בעייני את הגופיה השחורה שלי והשורט הלבן שלי על הרצפה.
אני מסובבת את מבטי לעברו ומבחינה בגבר שישן לצידי. אני מעט מחייכת ולא מתחרטת לרגע על אתמול בערב. בחיים לא שכבתי עם מישהו ככה סתם, בחיים לא הייתי עם מישהו לערב אחד של כיף, אך זה בהחלט היה כיף. הוא הגבר השליש ששכבתי איתו בחיי ואין ספק שהכי טוב עד עכשיו. נהנהתי איתו אתמול בלילה במשך שעתיים ואם לא הייתי עייפה יכול להיות שזה היה נמשך לעוד שעתיים.
את/ה: תהיה חברה ותבואי לקחת אותי? אני בלי אוטו או כסף להזמין מונית.
אני מסמסת למוראל במהירות את ההודעה ושולחת לה את המיקום שאני נמצאת בו. אני קמה באטיות מהמיטה שלו, מנסה לעשות זאת כמה שיותר בשקט ולא להעיר אותו וגם לא לעשות תנועות חדות עם הראש שלי. אני מחפשת בעייני את החזיה שלי ולובשת אותה במהירות יחד עם התחתונים. את השורט והגופייה אני לוקחת בידי ויוצאת מהחדר.
אהבת חיי: אני בדרך, תחשבי על פיצוי בשבילי על זה שגרמת לי לצאת מהמיטה.
אני קוראת את ההודעה של מוראל ומחייכת במעט. אין חברות כמוה, אחת כזאת שתמיד תהיה לצידי ותמיד תעזור בכל רגע נתון. אני נזכרת בכך שהוא אמר אתמול שהוא גר לבד לכן אני לא חוששת לצאת רק בחזיה ותחתונים מחדרו. אני מתקדמת לכיון הסלון ומתיישבת על הספה ומתחילה להתלבש.
אני סוגרת את הדלת ברכב של מוראל והיא יוצאת יחד איתי מהרכב ונועלת אותו. שתינו מתקדמות לכיון דלת ביתי. אני פותחת את הדלת ושמחה לראות שאין אף אחד בבית, זה בוקר יום שישי וכל אחד עסוק בסידורים שלו, מה שאומר שלפחות בשעה הקרובה יהיה לי שקט. אנחנו נכנסות לחדרי ושתינו נזרקות על המיטה. אני עוצמת את עייני מרוב עייפות ואני שומעת את קולה מגחכך. אני פותחת את עייני ומביטה בה בזמן שהיא שואלת אותי כשחיוך מופיע על פניה ״לפחות נהנהת אתמול?״
אני מהנהנת במהירות לחיוב וחיוך עולה על שפתי כשאני נזכרת בלילה שהעברתי יחד איתו. ״את לא מבינה כמה אפילו״ אני אומרת ועוצמת את עייני מרוב זיכרון נעים. שעתיים שהינו יחד ולא ביזבזנו דקה מיותרת. נהנתי מכל דקה יחד איתו, מכל מגע שלו. זאת הייתה חוויה מדהימה.
״מרום איך זה היה בכלל? מה היה שם? זה לא היה מביך?״ היא שואלת במהירות את כל השאלות שיש בראושה ואני מחייכת לעברה. אני מתהפכת ושוכבת על הבטן. אני נזכרת בכל מה שהיה אתמול בלילה, בהרגשות שחוויתי ובכל התחושות שמעולם לא הרגשים עד אתמול בערב. חיוך עולה על שפתי ואני מביטה בה כשעייני נוצצות.
YOU ARE READING
את לא כמו כולם
Romance״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חל...
