אני יוצאת מהמקלחת לבושה בבגדים שאלמוג נתן לי לפני שנכנסתי למקלחת. אני מחייכת לעבר המראה בזמן שאני מביטה בחולצה הלבנה שעל גופי ובבוקסר השחור. אני מרגישה כל כך בנוח בתוך הבגדים שלו עם הריח שלו. אני יוצאת מהחדר שלו לכיוון הסלון והוא יושב על הספה בזמן שהוא בוהה במשהו לא ברור. אני מורידה את המגבת מראושי ושערי הארוך נופל על גבי כשהוא מבולגן ורטוב.
אלמוג מסובב את ראושו כשהוא מבחין בי נכנסת לתוך הסלון. הוא לא מחייך או מגיב באיזשהי דרך הוא עדין שקוע במחשבות שלו. ״יש לך מסרק אולי?״ קולי נשמע במילמול בזמן שעייני ממשיכות להביט בו. אוף אני שונאת שהאווירה בנינו מתוחה ומגעילה אבל אלמוג לא מרפה מהמחשבות והוא גורם ללחץ באוויר.
״בחדר״ קולו נשמע במילמול ואני נאנחת בזמן שאני מסתובבת חזרה לעבר חדרו. אני נכנסת ואני מבחינה במהירות במסרק שחור על השידה שליד המיטה שלו ואני מתקדמת לשם. אני מתיישבת באנחה ואני תופסת את המסרק בין ידי בזמן שאני מתחילה לסרק את שערי. עייני לבנתיים מביטות בתמונה שעל השידה, התמונה שלנו מהמלון בפראג שהוא צילם בזמן שאני ישנתי. עיינו היפות אומנם עצומות בזמן שהוא מנשק את לחי אך אני יודעת שהן בוערות ונוצצות באותו הרגע.
אני מתקדמת חזרה לעבר הסלון אחרי שאני מסיימת להסתרק ואני מתיישבת לצד אלמוג וסימבה שעל רגלו. הוא מלטף אותו בזמן שהוא ממשיך להביט בנוקודה לא ברורה של הבית. ״את יודעת עכשיו שדן והחברה שלו נפרדו והוא שוב פעם רווק אז את יכולה לחזור עליו״ לפתע קולו של לאמוג נשמע ואני כמעט נחנקת מהמילים שלו. עייני עוברות להביט בו בהלם מהשטויות שהוא מדבר.
״תגיד לי אתה דפוק?״ קולי נשמע במהירות בזמן שאני מביטה בו המוממה. הוא מסובב את עיינו לעברי והפעם הן לא מהפנטות אותי כמו תמיד אלה הן מעצבנות אותי כי אני מבינה שהוא היה רציני ממקודם, הוא אמר את זה ללא טיפת צחוק. אך לפתע קולי נשמע כשאני מביטה בעיינו ברצינות רבה ״אלמוג זאת הייתה הפעם האחרונה שאת מזכיר את השם שלו. חוץ מזה שאני לעולם לא אחזור עליו.״
״מה מפריע לך כל כך שאני אומר את השם שלו?״ קולו של אלמוג נשמע במילמול. הוא מסובב את מבטו לכיון אחר כך שהוא לא יכול להביט בי וקולו מיד נשמע שוב והוא מסויף בטון עצבני וכועס ״אל תגידי אף פעם לעולם לא, לכי תדעי פתאום את תביני כמה שאת עדין אוהבת אותו ותרצי לחזור עליו״. אני מביטה באלמוג בחוסר אמון, לא מאמינה למה שאני שומעת בכלל. מה עובר עליו פתאום, למה הוא מדבר עלי ככה.
לפתע אלמוג קם מהמקום שלו בספה וסימבה קפוץ מיד אחריו. אלמוג הולך לכיון המטבח ואני מביטה בגבו שמתרחק ממני בהלם רב. לא מבינה מה עובר עליו. אני קמה מהמקום שלי ואני הולכת אחריו. הוא מגיע למטבח והוא נשען על השיש עם ידו, עדין לא מסתובב לעברי למרות שהוא יודע שאני עומדת מאחריו. אני מביטה בגב החשוף שלו, ידו המושטות קדימה על השיש גורמת לשרירים שלו להיות בולטים ואם לא הייתי כוסעת עליו יכול להיות שהמראה הזה היה גורם לי לרצות אותו עכשיו על המיטה.
YOU ARE READING
את לא כמו כולם
Romance״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חל...
