האסיר במסכה

פרק אחד

הסיפור הזה התחיל לפני המון זמן. אני, מספרת הסיפורים: רובין, גם לי היה חלק בסיפור הזה... אני זוכרת כאילו הסיפור הזה קרה אתמול. זה היה לילה קודר של שנת 1653, התיישבתי על יד השולחן המרוחק ביותר במסבאה.
בידי הייתה כוס ובתוכה יין אדום.
בהיתי בלפידים שהיו תלויים לקירות.
הבטתי באש היפה שרקדה לה במהירות באוויר. הבטתי באנשים אשר רקדו בקדמת המסבאה, צלילי המוזיקה היו יפים מאוד, אפילו שהכלים היו דלים ולא מכובדים.
נשים רקדו עם גברים, חלק שתו וחלק דיברו וצחקו.
אני נשארתי לבדי. הייתי רוקדת בכיף. אבל אף אחד לא שם לב לנוכחותי.
חוץ מאדם אחד.
״אפשר לשאול מה נערה כמוך עושה במקום לא צנוע כמו זה?״ שאל, הוא היה נראה בן חמישים לכל היותר.
שיערו כבר החל להאפיר. שפמו גם. הוא לבש בגדים בלויים. הוא היה איש פשוט.
״לא״ עניתי ולגמתי מהיין האדום המר. ״ובכל זאת?״ שאל האיש המבוגר.
״אני מתגנבת לכאן כל לילה ושותה״ אמרתי ולגמתי שוב מהכוס. ״אוכל להתכבד?״ שאל ״כן״ עניתי. הוא לקח את בקבוק היין, לגם ממנו ״לרוויה נערה צעירה״ אמר וחייך ״מה שמך?״ שאל בסבלנות.
״שמי הוא רובין. אני יודעת שזהו שם של גברים אבל זהו שמי ואני צועדת אחריו״ אמרתי בביטחון. האיש חייך ברצון.
״שמי הוא הקטור. נעים להכיר אותך עלמתי הצעירה. בת כמה את בדיוק?״ שאל
״17 וחצי אדוני״ עניתי
״ילדה כמוך לא צריכה להיות מחוץ לבית בשעה מאוחרת כזו, ואני יכול לראות את הפיגיון שנמצא בכיס שמלתך. נערה ששותה יין באופן קבוע ומסתובבת עם פיגיון... את מרשימה אותי״ אמר. אחזתי בפגיון שלי בחוזקה. איך הוא ידע שאני נושאת פיגיון?
״אני לא כמו הנשים האחרות אדוני. אני לא תופרת או מבשלת. אני יודעת להשתמש בפיגיון ואני מספרת סיפורים. אני חולמת להיות סופרת״ אמרתי, הקטור הביט בי במבט מלא תקווה וחיוך.
״את מספרת סיפורים אה? שמעת אולי על הסיפור של מסדר הנאמנים?״ שאל
״מסדר הנאמנים? אתה מתכוון לקבוצת האבירים שנאמנים למלך האידיוט של הארץ שלנו?״ שאלתי והוא סימן לי ללחוש
״דברי בשקט רובין! אסור שישמעו אותך מדברת על המלך״ אמר והשתיק אותי.
הוא מזג יין לכוס שלי ״את נערה פיקחית רובין. אבל אינך יודעת את הסיפור המלא של מסדר הנאמנים. שאספר לך אותו?״ שאל
לא היה לי דבר אחר לעשות, צפיתי בנערות הצעירות שרוקדות עם הגברים, הן נהנו כל כך בהשוואה אליי ״ספר לי בבקשה״ אמרתי.
״מעט היסטוריה לא תזיק״
הקטור חייך ״את מזכירה לי את בני, אדגר״ אמר
״טוב הכל החל בשנת 1625. לפני 28 שנים״ החל לספר...

———————————-
סיפור חדש יאיי.
ההרפתקה שקרתה לי, אני מקווה שתאהבו אותה
רובין