האסיר במסכה

פרק שתיים עשרה

הייתי שוב בעבודתי, משרתת עלובה שכמותי. שיערי החום הארוך היה אסוף בצמה, שנמצא מתחת למטפחת לבנה, לבשתי את בגדי המשרתת שלי: שמלה בצבע תכלת, סינר ונעלי עור קטנות. הגשתי למלכה את ארוחת הבוקר שלה.
״אני מקווה שהיא תמצא חן בעינייך. בתיאבון״ אמרתי לה.
התכוונתי לצאת מחדרה ״לאן את הולכת?״ היא שאלה בנועם.
״אני צריכה לנקות את חדר הכס. אבוא כשאסיים״ אמרתי. היא חייכה והנהנה.

אני שונאת לנקות, בייחוד שחדר הכס גדול כל כך ויש לך רק מטאטא אחד, סמרטוט אחד ודלי אחד.
״רובין״ שמעתי מישהו קורא בשמי, ראיתי את מארי.
היא הייתה לבושה בשמלה מהודרת בצבע צהוב.
שיערה קושט בזר של אבני חן, היא נראתה עשירה יותר ממה שהיא. היא הייתה קורנת מאוד.
״הו.. שלום מארי״ אמרתי לה
״אני צריכה את עזרתך״ אמרה ״זה חשוב״
הפסקתי לטאטא, והבטתי בה ״קרה משהו?״
״א-איך אפשר לדחות חיזורים של מישהו?״ שאלה, היא התעסקה בשמלתה ולא הביטה בי כשאמרה את דבריה.
״את מתכוונת להנרי?״ לחשתי לה. היא הנהנה ״אני לא יודעת, אסור לי אפילו לדבר איתו״ אמרתי, מפני שאני משרתת אין לי שום זכות לדבר עם אף בן מלוכה אלא אם כן הוא פונה אליי.
״מצאת חן בעיניו״ אמרתי, היא חייכה אבל אז חיוכה נפל.
״אני מחבבת אותו... אבל אני אוהבת את אדגר״ אמרה.
אוי. נכון... היא עוד לא יודעת.
״את יועדת במקרה מה קרה לאדגר?״ שאלתי. היא השתתקה
״מה קרה לו?״ שאלה, ״הוא נפצע? הוא בסדר?״
״הלוואי״ לחשתי.
״רובין, מה קרה לאדגר?״ שאלה בתקיפות.
נאנחתי. היא חייבת לדעת.

״הוא... נהרג?״ היא שאלה, הנהנתי
״אני ממש מצטערת בשבילך״ אמרתי.
היא התחילה לבכות, מסכנה.
חיבקתי אותה, היא חיבקה אותי בחזרה.
״ה-הוא מת...״ מלמלה ״חשבתי שהוא ואני נהיה יחד.. ונתחתן״
״אני מצטערת״ אמרתי. ״הוא סיפר לי שהוא תכנן להציע לך נישואים״ אמרתי.
״לפני שהוא נשלח למלחמה, הוא סיפר לי כמה הוא אהב אותך והוא אמר שאת עושה אותו מאושר״. היה לי קשה לומר את זה, אבל אסור לי להראות לה שאני עדיין אוהבת אותו כמוהה.
״אדגר נמצא שם למעלה״ אמרתי והצבעתי על השמיים ״הוא מסתכל על העולם, הוא מביט בך. הוא ירצה שתמשיכי בחיים שלך, שלא תהיי עצובה, אבל שתמיד תזכרי אותו. את יכולה לעשות את זה... בשבילו?״ שאלתי.
היא ניגבה את דמעותיה והנהנה, היא הלכה.
אחת המשרתות שהתלוותה אליה, שמה היה מרגרט, שאלה את מארי אם היא מרגישה טוב.
״היא זקוקה לקצת זמן עם עצמה מרגרט, הביאי לה גם כוס תה״ אמרתי. מרגרט הנהנה והוליכה את מארי אל חדרה החדש.
מאז שהנרי הניח את עיניו על מארי היא הפכה לנסיכה.
היה לה חדר מפואר בארמון ומשרתת צמודה.

כשסיימתי לנקות, חשבתי שאלך לבקר את אנתוני, בכנסייה.
צעדתי ברחבי הגנים, ראיתי את המלכה מדברת עם בנג׳ימין.
הם דיברו על משהו מאוד מדאיג אני חושבת. לפי הבעת פניה של המלכה.
לא רציתי להפריע להם אז התקדמתי לכנסייה במהירות.