עמדתי מול דלתות המשרד השחורות ונקשתי שלוש נקישות על גבי אחת מהדלתות .
"כן!" נשמעה קריאה המאשרת כניסה מעבר לדלת .
פתחתי את הדלת נכנסת מעט פנימה . "אפשר להכנס?" שאלתי והוא הרים את מבטו מהמחשב שעל שולחנו והביט בי מופתע מעט .
"כן , בטח איזו שאלה" אמר . סגרתי את הדלת ונכנסתי פנימה .
"תשבי בבקשה , את רוצה לשתות משהו?" שאל בנימוס .
הנדתי בראשי לשלילה "לא , תודה" הוספתי והתיישבתי על אחד מכסאות העור שנמצאים מול שולחנו .
"קרה משהו?" שאל והנדתי בראשי לשלילה . הוא הביט בי בשאלה מחכה שאגיד מה קרה ומה סיבת הביקור שלי .
"למה אתה רוצה שאני אתחתן אם הבן שלך?" שאלתי לא מסגירה את זה שאני יודעת את התשובה .
הוא נאנח . "אני רוצה נכד , ואם איך שהבן שלי מתנהג או לפחות התנהג , זה לא יגיע בקרוב" אמר .
"וזה עדיין לא עונה על השאלה שלי . למה דווקא אני? למה לא משהי אחרת? יש עוד המון נשים שהיו שמחות להיות עם הבן שלך, להתחתן איתו , ללדת לו ילדים ולחיות באושר ועושר עד סוף חייהם .
אז למה בחרת אותי? כי יש לי כסף? כי יש לי אמפריה לא פחות מצליחה משלך? יש לך בעיות בעסק ואתה צריך כספים אז אתה בונה על הבן שלך שיתחתן איתי ויקח את הכסף והאמפריה שלי?!" שאלתי בקול מעט יותר גבוהה ובמעט כעס .
"אני חולה! אני חולה ואני רוצה לראות לפני המוות שלי את הנכד הראשון שלי , את יורש האמפריה שלי! ואת הסיבה למה בחרתי דווקא אותך לא אמורה להיות עניינך" אמר בחדות .
"ובכל זאת?" שאלתי הוא נאנח בגלגול עיניים .
"הכרתי את ההורים שלך" לפתע פלט מפיו .
מ-מה? הוא צוחק עליי?
"לפני עשר שנים , כמעט אחת עשרה , אבא שלך היה יורש הכתר בכבודו ובעצמו של כנופייה גדולה וחזקה .
לפניי שסבא שלך מת , אבא שלך הגיע אליי .
אז לא היה לי את מה שייש לי היום , ההיתי קטן וחלש לעומתו , הוא היה איש משפחה למופת , הוא דאג לך עד כדי כך שבא אליי .
הוא ידע שאחריי שסבא שלך ימות יש אנשים שיעשו הכל כדי לרשת בעצמם את כל האמפריה המשפחתית שלכם , זה לא מה שהרג אותו , אבל בכל אופן הוא ואמא שלך נהרגו , אבל לא לפניי שהוא ביקש ממני לשמור עלייך .
הוא נתן לי את הכלים להצליח והשביע אותי להשגיח עלייך בכל הזדמנות אפשרית , וככה זה היה .
עקבתי אחרייך , הרגתי את כל מי שניסה לקטוע את הדרך שלך , ודאגתי לך בכל מקום .
תמיד ידעתי שאת חכמה , זה בא לך בגנטיקה , עובדה , תראי מה בנית לבד בעשר אצבעות , ואני רוצה שאת תתחתני עם הבן שלי כי הבטחתי להורים שלך שאשמור עלייך , וכשאני לא אהיה פה , הבן שלי יקיים את הבטחתי , הוא ישמור עלייך , הוא יאהב אותך ויכבד אותך ואני כל כך רוצה נכד ממנו , ממכם , נכד יפה , שיער כהה ומתולתל ועיניים כחולות , הוא יהיה יפה כמוכם וחכם כמוכם , ואפילו יותר" אמר .
המילים שלו השאירו אותי בהלם , שוק מוחלט עטף אותי והרגשתי כאב מטורף בליבי , הם ידעו שהם הולכים למות , גם מהקבר הם דואגים לי .
התאפקתי שלא לבכות , לפחות לא מולו .
"ובן יודע את כל זה?" שאלתי מביטה בעיניו מקווה שיגיד את האמת .
"לא" אמר מניד בראשו .
"הוא בטוח שזה רק בגלל המחלה שלי , ביקשתי ממנו לא לספר לך , אבל ידעת , אני רואה עלייך , את הריי לא ממש מופתעת , אבל לעומת הבן שלי ידעת שייש עוד משהו" אמר .
"אני אוהבת את הבן שלך , ואני אתחתן איתו ויתן לך נכדים , אבל יש לי תנאי" אמרתי גורמת לו לזקור את גבה בשאלה .
"אתה תעבור את הטיפולים , ואתה תלך לרופא הכי טוב שייש בארץ ותתחיל לטפל בעצמך עוד היום , אני רוצה שהילד שלי יזכור את סבא שלו לא רק דרך תמונה ממוסגרת בסלון" אמרתי גורמת לו לחיוך קטן .
"מוסכם" אמר גורם לי גם לחיוך קטן .
סערת רגשות עברה בתוך גופי , לא יודעת אם זה בגלל ההלם שחודר את גופי , או הכאב שאני חשה בגלל שהוריי לא כאן איתי .
אני יודעת שמאור לא משקר לי , ראיתי בעיניו את הכנות והרגש , קצת מפתיע אתכם שלאנשים כמונו יש רגשות?
תופתעו , גם אנחנו בני אדם.
//🥵🥵
YOU ARE READING
פשע ביד אישה
Action**מכיל תכנים מיניים** "עולם הפשע לא שייך לכוסיות" , "אף אחד לא יסכים לעבוד בשביל בחורה" . זה מה שאמרו לי מההתחלה . אולי הגבר הוא ראש משפחה אבל האישה היא הצוואר שמסובבת לו את הראש לאיפה שהיא רוצה . אי פעם שמעתם על כנופית סקורפיו? טוב , בתכלס אין אחד...
