פשע ביד אישה

פרק 27

(סבאש - savash)
הראש שלי לא מפסיק לחשוב..
מה לעשות?

אוקיי , הוא שיקר , הוא בגד באמון שלי אבל אם אני יעשה את אותו הדבר ואבגוד בו...

אני יהפוך לגרועה ממנו .

"גברתי , משהו נוסף?" שאל המלצר שהניח כוס תה על שולחן העץ הקטן .

"לא תודה" הודתי לו בחיוך קטן מעבירה את מבטי ממנו אל הבוספורוס .

כבר יומיים שאני כאן באיסטנבול ואני לא מפסיקה לחשוב , לא ביקרתי בשום מקום , מהמלון אל הטיילת ומהטיילת אל המלון .

רעד עובר בגופי .

הוצאתי את הטלפון מכיס מעיל העור שלי רואה את שמו של בן .

גיחוח נפלט מפי .

הוא לא יוותר אה.. הוא התקשר כל כך הרבה פעמים ביומים האלה , מנסה להשיג אותי בכל דרך אפשרית .

נאנחתי עונה לטלפון .

- "הלו" . עניתי
~ "ה-הלו.. ענית סוף סוף" אמר .
- "לנתק?" שאלתי בסרקזם .
~ "אל- אל תנתקי" ביקש .
"מתי את חוזרת?" שאל .
- "לא יודעת" החזרתי ביובש .
~ "בבקשה אל תעשי לי את זה" התחנן .
- "לא לעשות מה?" שאלתי יודעת למה הוא מתכוון
~ "אל תעני לי ככה , יבש . את רוצה לצעוק תצעקי , לקלל? תקללי מצידי אפילו תכי אותי , אבל אל- אל תתייחסי אליי ביובש" התחנן . קולו היה נשמע רע .

צליל נפילה נשמע מהצד השני של הטלפון .

- "אתה שיכור?" שאלתי האי הבנה .
~ "בייב , אתה בא לעוד סיבוב?" נשמע קול נשי .

ליבי החסיר פעימה וגיכוח נפלט מפי . בייב?

"אתה... אתה באמת בן זונה , אל תתקשר אליי יותר" קיללתי טורקת לו את הטלפון בפרצוף .

דמעות ירדו מעיניי .

חתיכת חרא בן זונה . חתיכת כלב . אני שונאת אותו.. שונאת את זה שאני אוהבת אותו.. אוף...

דמעות ירדו מעיניי . דמעות שאני לא מצליחה לעצור .

הכנסתי את ראשי בין ידיי משפילה אותו מטה בניסיון להסתיר את הדמעות .

"תמחקי את הדמעות ילדה יפה" נשמע קול מעליי .

הרמתי את ראשי מביטה מעלה . או הא... ה' למה אתה שם מולי כל פעם מחדש את הבחורים הכי יפים...

"סליחה?" שאלתי בבילבול .

"קחי" הושיט לי טישו .

לקחתי מידו את הטישו וניגבתי את הדמעות שהחתימו את פניי .

הוא התיישב על הכיסא שנח מולי והביט בים .

"לא ראיתי אותך כאן לפניי זה" אמר מעביר את מבטו אליי .

"רק הגעתי הנה , תיירת" אמרתי .

"תיירת?" שאל בבילבול והנהנתי .

"מאיפה הטורקית השוטפת?" שאל באי הבנה .

"אבא שלי היה טורקי" אמרתי והוא הנהן בהבנה .

"מאיפה את?" שאל קורא למלצר בידו .

"ישראל" אמרתי ללא פחד מאנטישמיות כלפיי .

המלצר הניח כוס תה בפניי הבחור ששמו עוד לא ידוע לי .

"איך קוראים לך?" שאלתי הפעם אני את השאלה .

"סבאש , את?" החזיר .

"יסמין" אמרתי רואה חיוך קטן על שפתיו .

"שם יפה לבחורה יפה" אמר גורם לי לחיוך משועשע .

"תודה רבה , אבל אוליי במקום לפלרטט איתי תיקח אותי לסיור בעיר . אני יומיים כאן ועוד לא טיילתי בשום מקום" הצעתי לו .

"בסדר , קדימה נשמה" אמר קם מהכיסא מוציא את ארנקו מכיסו ומניח שטר מתחת לכוס התה .

הוא הושיט לי את זרועו לשילוב ידיים .

קמתי מהכיסא ושילבתי את זרועי בזרועו מעבירה את מבטי מידינו אל פניו המסוקסות ועיניו השחורות .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(כעבור מספר שעות - 18:00 בערב)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

וואוו .

פשוט וואוו .

זה היה אחד הימים המדהימים והיפים ביותר שהיו לי בחיים .

במשך היום סבאש ואני סיירנו ברחבי העיר - ארמון טופקאפי , כנסיית איה סופיה , המסגד הכחול (מסגד אהמטסולטן) , מוזיאון איסטנבול לארכיולוגיה , הבאזר הגדול ובית כנסת נווה שלום .

אני מבינה למה מיליונים של אנשים מגיעים הנה במהלך השנה .

זו אחת הערים היפות בעולם לדעתי .

האנשים פה נורא נחמדים וחלק מהאנשים שמוכרים בדוכנים שבבאזר יודעים כמה מילים בעברית מרושלת .

חוץ מלהכיר את העיר הכרתי את סבאש .

הוא מתוק אמיתי , הוא אחד האנשים המצחיקים ביותר שהכרתי ויש לו קטעים שבהם הוא מזכיר לי קצת אותי , ציני ומעט אגרסיבי .

"אז ניפגש אחר כך?" שאל סבאש והנהנתי .

"נדבר" אמרתי יוצאת מהרכב שלו .

הוא נופף לי לשלום ונסע בעוד אני עומדת מחוץ לבית המלון .

חיוך היה מרוח לשפתיי .

הסתובבתי על עקביי ונכנסתי אל בית המלון היוקרתי .

אני וסבאש החלפנו מספרי טלפון וקבענו שנצא הערב למועדון לכן עד שאצטרך להיתארגן אשכב לנוח כי זה באמת היה יום מעייף .

/// פרק קצר😬
מבטיחה שהבא יהיה ארוך יותר .
בנות! מי שמזהה את השחקן החתיך הזה - נא להתייצב ולהגיד לי שאני לא מדמיינת שהוא אחד החתיכים שייש וחוץ מזה הוא שחקן פצצה - תודה רבה🙏

Love you❣