פשע ביד אישה

פרק 32

חלק שלישי ואחרון למרתון :

"מה רצית לספר לי?" שאל בן דרך קו הטלפון .
"אני רוצה להשמיע לך משהו" אמרתי לו .
"זה משהו שהוקלט בסלון הבית שלי כמה שעות לפני שטסתי לאיסטנבול , זה אמיתי לגמריי ואני מבקשת ממך לסמוך עליי ואני מספרת לך את זה רק בשביל שתשמור על עצמך" אמרתי לו .
"את מלחיצה אותי יסמין , על מה את מדברת?" שאל בחוסר סולבלנות .
נשמתי עמוק והפעלתי את ההקלטה הקולית .
הוא שמע הכל , מההתחלה עד הסוף .
מהרגע שהיא התגרתה עד לרגע שהציעה לי להפיל את המשפחה בתאוות נקמה .
הוא שמע הכל , גם את זה שהיא אמרה לי להכנס להריון ולהכניס את האבא של הילד שלי לבית משוגעים .
"תשלחי לי את זה" ביקש .
"את הסכמת להצעה שלה?" שאל גורם לי לפקוח את עיניי בהלם .
"אתה באמת שואל אותי זה?" שאלתי כלא מאמינה .
"לנוכח המצב , כן" אמר .
"אז תשמע משהו , לנוכח המצב אתה חתיכת אידיוט גמור . אם הייתי פועלת איתה נראה לך שהייתי משמיעה לך את ההקלטה?" אמרתי בכעס .
כאילו אחריי כל מה שהוא עשה לי אני מנסה לעזור לו , להיות בעדו.. אז באיזו זכות בדיוק הוא מאשים אותי?
שיגיד תודה וישתוק חתיכת חמור מעצבן (הייתי חייבת בנות) .
"יכול להיות... יכול להיות שאת עובדת איתה וזאת חלק מהתכנית שלכן , או שאת בכלל סתם מעלילה" אמר גורם לי להכנס לשוק .
"מי אתה חושב שאתה? אה? חתיכת פוץ . אתה חושב שהחיים שלי סובבים סביבך ושאתה כזה חשוב? זין אתה חשוב . במקום להאשים אותי לך תדאג לאבא הגוסס שלך ולמשפחה שלך שיכול להיות תאבד הכל מהר מאוד , אז שלום ולא להתראות" אמרתי בכעס את כל מה שעמד לי על קצה הלשון מבלי לחשוב פעמיים וניתקתי לו בפרצוף .
נשענתי על הקיר ונאנחתי עוצמת את עיניי בייאוש לא ברור .
הטלפון שביידי צלצל שוב פעם , בפעם האלף להיום .
עומרי .
"הלו" עניתי .
"יס , ביררתי לך על הסבאש הזה" הודיע ועידכן אותי .
"אוקיי , ומה מצאת?" שאלתי בסקרנות .
"שם מלא : סבאש איידן , בן 24 בעל תואר אקדמאי והוא בן למשפחה הכי עשירה בטורקיה ויש למשפחה שלו מספר עסקים ובניהם : הובלות יבשתיות וימיות, בנייה , תעופה , תיור ותחבורה ציבורית כמובן שזה לא כולל את כל המועדונים , המסעדות , החנויות , הקניונים , החניונים וכל השטחים הפרטיים שייש ברשותם" אמר עומרי .
הדברים האלה הם הרבה יותר מסתם חברת ספנות שעלייה דיבר סבאש .
"וקשר לנושאים כמו שלנו יש להם?" שאלתי בניסיון לברר למה סבאש נושא עליו אקדח .
"אין משהו שמצאתי בנתיים , הם נראים לי דיי נקיים" אמר .
"את רוצה שאחפש ואחפור קצת יותר עמוק בנושא?" שאל .
"כן , אבל כמו שאמרתי קודם , בדיסקרטיות" הזהרתי אותו .
"סגור , נדבר" אמר .
"נדבר" החזרתי וניתקתי את שיחת הטלפון .
זרקתי את הטלפון על המיטה והתיישבתי על רצפת הפרקט של החדר בישיבה מזרחית .
התחלתי לנשום ולנשוף עמוק בניסיון להרגיע את עצמי , למה אני מרגישה שעוד מעט אני יאבד את זה .
הטלפון שלי צלצל שוב פעם . קמתי מהרצפה בעצבים חוטפת את הטלפון שלי מהמיטה ומבלי להסתכל מי התקשר אני עונה בכעס .
"מה!? מה עכשיו?" צעקתי לטלפון בעברית .
"ילדה , שאני אתקשר עוד פעם והפעם תעני לי בשפה שאני כן מבין?" נשמע קולו של סבאש מאחורי הקו .
עברו כמה שעות מאז שהיה אצלי .
"מצטערת , בעיות בעבודה" אמרתי בקול יותר רגוע ובטורקית הפעם .
"להתקשר אחר כך?" שאל .
התיישבתי על מיטתי והנדתי בראשי לשלילה .
"לא לא , יעשה לי טוב להתאוורר עכשיו" אמרתי לו בכנות .
אני מרגישה כל כך תשושה מהיום הזה , ואולי הליכה על שפת הים או ישיבה בטיילת יעשה לי טוב .
"אז לבוא לאסוף אותך?" שאל .
"כן , תסמס לי כשאתה למטה" אמרתי לו .
"בסדר , נשיקות" שלח לי גורם לחיוך לעלות על שפתיי.
"בחזרה" שלחתי גם אני לו וניתקנו את השיחה .
בחיי שהוא נראה לי בחור מתוק , הוא בדרן לא רע  והחיוך שלו ממכר אבל אני לא יכולה שלא להודות בזה שייש בי חשש , החשש להיפגע , כי כבר נפגעתי מספיק .
נפגעתי מהמוות של ההורים שלי , המעשים שלהם והדרך שבה נותרתי כילדה קטנה בעולם הגדול , הצלקת הנפשית שהם השאירו לי , ואחריי זה הבתי יתומים שבהם עברתי מאחד לשני ושלא נדבר על החיים ברחוב שבהם לא פעם כמעט נהרגתי או נאנסתי על ידי איזה שיכור , סוטה או איזה סטלן שעבר באיזור .
ואם כבר מדברים על סבל , בן .
הוא גרם לי לסבול כל כך .
הוא גרם לי להרגיש תחושות איומות , כאילו הרגתי את התינוקת הזו בעודה בחיים .  כאילו גנבתי ממנה את אבא שלה , כאילו גרמתי לו להסתיר אותה או להתבייש בה . הוא נתן לי להרגיש שהוא לא סומך עליי , וגאד...
אלוהים יודע כמה שאני אהבתי אותו , סיפרתי לו את הסודות שלי וציפיתי שהוא יספר לי גם , כנראה שהתחושות שהיו ביננו לא היו הדדיות .
אני לא רוצה להפגע יותר ולכן , אני יבהיר לסבאש , אם הוא מתקרב אליי רק בשביל להתפרפר אז שיעבור להבאה בתור .