[50]

862 40 60
                                    

מזג האוויר היה נעים להפליא כשנסענו בדרך חזרה. לעומת אתמול שעוד היה מעט קריר, הערב נשבה רוח נעימה ואפילו מעט חמימה. כף יד אחת של הארי אחזה בהגה, והשנייה נחה על הירך שלי. ברדיו התנגן שיר נעים שרק גרם להכל להרגיש עוד יותר טוב.

אחרי זמן מה הגענו לבית שלי, ועם מעט תחושת אכזבה פתחתי את החגורה שלי, יודעת שאני צריכה כרגע להיפרד מהארי, עם כמה שזה נשמע קיטשי ונואש.

הפנתי את מבטי אליו כשניתק גם הוא את החגורה שלו. צפיתי בו יוצא החוצה מהמכונית וטורק את הדלת אחריו. יצאתי גם אני מעט מבולבלת. הוא הלך אחורה ושלף את התיק שלי מתא המטען.

הוא הסתובב אליי, סוקר אותי.

״מה את עומדת פה? תכנסי פנימה.״ הוא שאל, גורם לי להנהן ומיד להסתובב על עקביי. התחלתי להתקדם בעוד ששמעתי אותו טורק את דלת תא המטען ואת צליל נעילת המכונית נשמע, והוא הלך אחריי.

נכנסנו פנימה, וצמצמתי את עיניי בבלבול עקב החושך ששרר בבית. הדלקתי את האורות.

״קרטר?״ קראתי בקול כשהארי סגר את דלת הבית אחרי שנכנס. ״איפה הוא?״ מלמלתי לעצמי, שולפת את הטלפון שלי, רואה הודעה ממנו.

מ: קרטר: אצל ג׳מה, נשאר שם הלילה.

נענעתי בראשי. ״כמו קוץ בתחת.״ מלמלתי בשקט.

״הוא אצלי?״ קולו של הארי נשמע מאחוריי, ואני הנהנתי בעוד שהחלקתי את הטלפון שלי בחזרה לכיסי האחורי. הארי הניח את התיק על הרצפה בעוד שנעמד על ידי.

״אז זה רק מחייב שאני אשאר פה, לא?״ פלט פתאום, גורם לי לפעור את עיניי בהלם. ״אם תרצי כמובן.״ הוסיף שנייה אחרי.

הפנתי את מבטי אליו, רואה שהוא מסתכל עליי, בוחן אותי. הבעת פניי כבר השתנתה, ואני הנהנתי בחיוך. הוא העלה חיוך על פניו גם כן. הוא התכופף מטה ואחז בתיק.

״טוב, שנתקלח?״ שאל כשהתרומם בחזרה למעלה, גורם לי לפעור את עיניי שוב. הוא הניח את עיניו עליי, ואחרי שנייה פער את שלו גם כן. ״לא, זאת אומרת- את, ואז אני,״ הוציא בסיבוך, מכחכח בגרונו. הנהנתי בהבנה, נושכת את שפתי התחתונה בכדי לנסות למנוע חיוך בלתי נשלט.

מעט סומק עלה ללחייו והוא כחכח שוב בגרונו.

״אני אדליק את הדוד, למרות שאני חושבת שיש מים.״ הצהרתי בכדי לנסות להקליל את האווירה המובכת, והוא הנהן.

״אני אעלה את זה לחדר שלך.״ אמר, ואני הנהנתי גם כן.

-

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now