[30]

833 38 41
                                    

״לוסי,״ סאם קראה בשמי בעוד שהכנסתי את הציוד שלי לתיק בזמן שנשמע הצלצול, מסמל על סוף הלימודים. המהמתי בתגובה, ממשיכה בפעולותיי. ״אני יכולה את המחברת כימיה שלך? אני חושבת שפספסתי משהו כשהכתיבה.״ הסבירה בעוד שדפדפה במחברת שלה.

״רגע.״ עניתי, שולפת אחרי כמה שניות את מחברת הכימיה שלי מהתיק, מניחה אותה על השולחן. ״הנה.״ אמרתי בכדי למשוך את תשומת לבה. היא הורידה את עיניה מהכתוב בדפים, מהנהנת אליי.

״תודה.״ השיבה ואחזה במחברת, מדפדפת בדפים בכדי למצוא את הדף שרצתה, עד שעצרה על דף מסוים, והנחתי שמצאה אותו.

״את יכולה לצלם לך אם את רוצה.״ הצעתי לה, סוגרת את התיק שלי כמעט ועד הסוף כדי להכניס את המחברת. הבחנתי שגבותיה עלו מעלה בהדרגה תוך כדי שקראה, ואני כיווצתי את שלי בתגובה, לא מבינה מה כל כך מפליא בחומר של כימיה. ״הכל טוב?״ שאלתי אותה, מעט מבולבלת.

״לוסי, זה מהמם.״ היא הצהירה לפתע, וגיחוך מבולבל עלה על שפתיי.

״לא ידעתי שאת כל כך אוהבת כימיה.״ התבדחתי, מתקרבת אליה ומרכינה את ראשי בכדי לראות על איזה דף היא מסתכלת. עיניי נפערו כשראיתי את הקטע שכתבתי לפני כמה ימים. שכחתי לגמרי שזה היה במחברת הזו.

״שיט.״ מלמלתי ומיד סגרתי את המחברת, חוששת שעוד מישהו יראה את זה.

היא הרימה אליי את ראשה בחיוך. ״זה ממש יפה טמבלית מה את מתביישת?״ היא דיברה בקול רם, ואני סימנתי לה שתהיה יותר שקטה. ״ממתי זה?״ שאלה בהתעניינות בעוד שנעמדה, מסתכלת עליי.

״סתם, לפני כמה ימים.״ עניתי במבוכה, מכניסה את המחברת לתיק שלי בזריזות, מנסה לעבור הלאה מהנושא.

״יש לי רעיון פשוט מעולה, תבטיחי לי שלא תתנגדי.״ היא הכריזה פתאום, ואני הרגשתי את מד הדאגה שלי עולה.

״אני לא מבטיחה כלום.״ עניתי מיד תוך כדי שהנדתי בראשי, והיא צחקה.

״את זוכרת את מייקל, שסיים כאן שנה שעברה? ג׳ינג׳י כזה?״ התחילה לומר, וברגע שציינה שהוא ג׳ינג׳י מיד ידעתי במי מדובר מה שגרם לי לגחך, והנהנתי. ״הוא פתח בר ביחד עם שותפים, שאפשר להופיע שם. בעוד כמה ימים הערב פתיחה, והם מארגנים ערב של הקראת שירה להופעה הראשונה של המקום ומחפשים אנשים שיופיעו. מה את אומרת?״ סיפרה, ואני הסתכלתי עליה בפרצוף מודהם ולא מאמין.

״תגידי את נורמלית? ממש לא.״ התנגדתי מיד, מיד סוגרת את הרוכסן של התיק שלי.

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now