(H.S) Since Forever | מאז ומתמיד

[3]

היוש! רציתי רק לומר להבנה של הסיפור- בשני הפרקים הבאים יהיו קפיצות יחסית גדולות בזמן, לא הפרש של יום או יומיים- זה הכרחי בשביל העלילה של הסיפור.
בנוסף בפרק הזה יש שינויים מהפרק בגרסה הקודמת של הסיפור- אני לא הולכת להודיע על כל פרק אם יש שינויים או לא, אז אני ממליצה לכן פשוט לקרוא הכל מחדש כשאעלה את הפרקים. אוהבת!

—

״הצלחתי!״ מלמלתי בשמחה אחרי שפתרתי את התרגיל. ״מי המלכה? אני!״ הצהרתי לסאם בחיוך מתבדח והיא חייכה אליי בחזרה.

״ברור.״ היא שיבחה אותי בהתלוצצות, יודעת עד כמה אני מתקשה במתמטיקה. המורה השאירה אותנו לתרגל לבד כי יש איזו ישיבת צוות דחופה.

״לא נראה לי,״ הארי סינן, הסבתי אליו את ראשי והוא הסתכל עליי בחיוך, ידו שעונה על השולחן וראשו עליה. ״סתם סתם, אני צוחק. יפה.״ הוא המשיך בחיוך מובך והרים את ראשו, ואני חייכתי אליו בחזרה וגיחכתי. ״כמה יצא?״

״x=4, ו-x=1 הוא מחוץ לתחום.״ עניתי, מקווה שהשתמשתי במונחים הנכונים, מפחדת להישמע טיפשה.

הוא כיווץ את גבותיו קלות. ״באמת? יצא לי משהו אחר.״ השיב מבולבל, ואני הובכתי, מבינה שבטוח טעיתי, עקב כך שהארי פשוטו כמשמעו גאון. זה כאילו מתמטיקה זורמת לו בוורידים בלי שהוא בכלל מתאמץ. זה פסיכי שרק ממילה קטנה שלו הלב שלי מכפיל את קצב הפעימות שלו..

״אני יכול להסתכל רגע על איך פתרת?״ ביקש ונשען קצת עם גופו לכיווננו.

״בטח, קח.״ אחזתי במחברת והעפתי ממנה את כל המחיקות אל השולחן, גיחוך עלה על פניו. הושטתי לו את המחברת בחיוך מובך. האצבעות שלנו התנגשו והרגשתי זרמים עוברים לי בכל הגוף.

״תודה.״ השיב בחיוך בעוד שהסתכל בעיניי, לאחר מכן מסיט את מבטו למחברת וקורא בה בעיון. מצאתי את עצמי בוחנת את הטורסו שלו שמשום מה היה מאוד קרוב אליי לאחר שהתקרב. הכפתור האחרון בחולצה שלו היה פתוח, וכתמים שחורים- קעקועים כנראה, בצבצו מבעד לבד.

לפתע הרגשתי את המרפק של סאם ננעץ בצלעותיי קלות, הפנתי אליה את עיניי, רואה שהיא מרימה ומורידה את גבותיה עם חיוך ממזרי על שפתיה. עשיתי צורה של 'ששש,' עם שפתיי בכדי שתפסיק, מקווה שהוא לא שם לב.