מילות סיום ותודה!

747 27 41
                                    

וואו, מאיפה בכלל להתחיל?

אני נמצאת בוואטפאד מגיל 13 בערך, אני כותבת מאז ומתמיד אבל התחלתי להעלות לכאן בגיל 14, עד גיל 15 בערך העלתי לא מעט סיפורים, ואז פרשתי. לא הרגשתי במקום שאני מרגישה בנוח לפרסם סיפורים שלי יותר- אני כבר לא זוכרת למה, אבל בחיים לא הפסקתי לכתוב, ואני גם בחיים לא אפסיק.

השנה הרגשתי שהיה בי מן דחף כזה לחזור לפרסם כאן- היה לי את הסיפור הזה שהיה ממש בחיתוליו (שלא היה לי מושג איך הוא ייצא בסופו של דבר או איך ייגמר)- סיפור שקרוב אליי מאוד ומבוסס בחלקו על דברים שקרו לי במציאות, וכל השאר זה כבר הדמיון המפותח שלי (;

עבדתי עליו קשה, הייתי יושבת עליו כל יום וכל היום במשך כמה חודשים טובים, והייתי קוראת אותו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, וגם תמיד לפני כל העלאת פרק- תמיד הייתי מוצאת משהו שהייתי צריכה לתקן. כל כך רציתי שהוא ייצא הכי טוב שאני יכולה- ואני גאה בעצמי על העשייה הזו, ואני באמת מרגישה גאה בסיפור הזה.

אין שמחה ממני על כך שכתבתי את הסיפור הזה, שהעלתי אותו, ושקיבלתי את הפידבקים והאהבה שלכן- אני אסירת תודה על כל הצבעה ותגובה שלכן, גם אם היה פה קצת ביחס לסיפורים הישנים יותר שלי. אני מאמינה שהסיפור הזה עוד יתפרסם בוואטפאד ואנשים יקראו אותו גם אחרי שהסתיימה ההעלאה שלו.

הסיפור הזה כל כך קרוב ללב שלי, כי הוא פשוט מבוסס עליי- גם הארי וגם לוסי הם שני צדדים מאוד גדולים שבי, והדרך שבה הם שם אחד בשביל השנייה ומאזנים אחד את השנייה נותנת לי שלווה בקשר לעצמי.

רציתי לנסות להעביר בזוגיות שלהם זוגיות יותר אמיתית, יותר ריאליסטית מרוב הקשרים שאנחנו רואים פה בוואטפאד (שלי למשל הציבו רף של זוגיות מאוד לא אמיתי ושגוי)- תמיד אנשים נורא אוהבים אחד את השני, אבל רבים כל הזמן, עושים דברים שבעיניי הם בלתי נסלחים, ואז חוזרים אחד לשנייה כי הם ״אוהבים״.

זוגיות זה לא רק אהבה- זה גם אמון, זה תמיכה, זה הקשבה, ועוד הרבה הרבה דברים, ואני באמת מקווה שהצלחתי להעביר לכן את זה תוך כדי הקריאה.

אם יש לכן שאלות לגבי הסיפור אתן יותר ממוזמנות לשאול, אולי אעשה Q&A קצרצר אם יהיו מספיק שאלות (וכאלו מעניינות).

בנימה זו של פרידה- אני לא בטוחה עד כמה זו פרידה, לפחות כרגע.
אני נכנסת עכשיו לפרק חדש בחיים שלי- אני מתגייסת לצבא. זה הולך להיות מתיש, וזה הולך להיות קשה, ויש סיכוי רב שאני לא אחזור לכאן, אבל.

אני מאמינה שאם אחזור לכאן, אחזור לפה עם סיפורים עוד יותר טובים מהסיפור הזה, כאלו שתוכלו להמשיך להזדהות ולהתרגש איתם. אני נורא אוהבת לפרסם פה ומאחלת לעצמי באמת לחזור לכאן באהבה. רק הזמן יגיד. אז גם אם ניפגש כאן שוב או גם אם לא, עד אז, אני אוהבת אתכן ברמה אינסופית. 3>

וחשוב! אם מישהי מעוניינת להשיג אותי (כי שוב, יש מצב שלא אחזור לכאן). אני תמיד תמיד תמיד זמינה באינסטגרם שלי- hila.daniel , אתן מוזמנות לעקוב אחריי שם.
שוב פעם, אוהבת אתכן ברמות שאין להן הסבר.
תודה לכן. 3>

All the love. H

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now