[2]

892 50 25
                                    

עברו כמה ימים, ואני הייתי בפתח שער בית הספר בזמן שחיכיתי לסאם, כשראיתי את הארי מתקדם לכיווני. כלומר, לכיוון השער. הוא נראה כל כך טוב, אוף. הסטתי את מבטי אל הטלפון שלי במבוכה כשקלטתי שבהיתי בו.

״לוסי,״ שמעתי את קולו, הרמתי את פניי אליו מופתעת, רואה שהוא עומד כמה צעדים ממני. ״אין לנו ספורט היום?״ הוא תהה, סוקר אותי, כנראה את בגדיי. נלחצתי ומיד הסתכלתי על הלבוש שלו- שהיה ספורטיבי, בניגוד לשלי.

״לא.״ עניתי בגיחוך. הוא העלה את עיניו לעיניי, ואז נאנח.

״יופי, אז כל המערכת שלי לא נכונה.״ נשף כשעצם את עיניו, ואז פקח אותן וצחק, גומותיו צצות ומראות נוכחות. צחקתי גם אני. ״טוב, נתראה בכיתה.״ הוא ציין בחיוך חושף גומות והתחיל ללכת, עוקף אותי כשהמרחק בינינו לא יותר מסנטימטר.

הסתכלתי עליו בזמן שהלך ונכנס דרך שער בית הספר, נושכת את שפתיי בחיוך. הוא העבירו את ידו בתלתליו בזמן שהלך, ויכולתי רק לדמיין את ההרגשה של להעביר את אצבעותיי דרך שיערו.

״בּוּ,״ שמעתי בזמן שמישהו נגע בכתפיי. קפצתי בבהלה והסתובבתי, רואה את סאם. ״ראיתי. את. זה.״ היא הדגישה כל מילה, מסתכלת לאיפה שאני הסתכלתי עד לפני רגע. היא באה מלפניי, והסתובבתי בחזרה. ״פרטים. עכשיו.״ דרשה, אוחזת בידיי ומרימה אותן מעלה, מסתכלת עליי בפנים רציניות. 

״זה, זה היה כלום. הוא שאל אותי אם יש היום ספורט כי הוא חשב שכן, וסתם פשוט צחקנו והוא נכנס.״ אמרתי במבוכה, מרגישה את הלב שלי מאיץ את פעימותיו בעוד הסיטואציה התנגנה במוחי ויצאה מפי.

״אני כל כך שמחה שאתם מדברים סוף סוף, אחרי פאקינג 4 שנים!״ היא הצהירה בחיוך, משקשקת את ידיי מצד לצד בהתרגשות.

״אל תצעקי,״ אמרתי בצחקוק, מסתכלת סביב לראות שאף אחד לא הקשיב לנו. ״אנחנו לא מדברים, פשוט, הוא סתם שאל אותי שאלה.״ מלמלתי. אני מנסה לא לפתח את הציפיות שלי. למדתי לא לפתח ציפיות, כדי לא להיפגע כשזה יתרסק. מה שזה לא היה.

״מה שתגידי. ניכנס, עוד דקה צלצול.״ היא אמרה, מושכת בידי ואנחנו נכנסות אל בית הספר.

״חשבתי שזה בסדר לאחר.״ חיקיתי אותה בהתגרות.

״אוי תסתמי,״ היא נשפה ואז צחקה. ״אנחנו ממהרות כדי שתוכלי לראות את אהוב לבך.״ צווחה פתאום בעודה צוחקת.

״אלוהים תסתמי! מפגרת אחת.״ כמעט וצעקתי בעיניים פעורות אבל לא עשיתי זאת בכדי לא למשוך אלינו עד תשומת לב. היא צחקה צחוק מתגלגל.

״השיער שלך נראה טוב היום.״ היא ציינה לפתע בחיוך.

״באמת?״ גיחכתי בשמחה מוסוות, מסתכלת על שיערי החום שנח על כתפיי ומטה.

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now