[32]

746 39 43
                                    

סאם ואני המשכנו לשבת בשולחן שלנו אחרי שהמופע נגמר, והאנשים התפזרו ברחבי הבר, חלק נשארו לשבת כמונו וחלק עברו לבר עצמו. קראתי התראה מהטלפון כשלפתע כף יד גדולה נחה על הכתף שלי. הרמתי את ראשי, רואה את ניק. ראשו היה מוטה מטה אליי, והוא חייך. חייכתי אליו גם אני, והוא התיישב בכיסא שהיה ביני לבין סאם, ואז קלטתי שמייקל התיישב מצידה השני של סאם.

״רק רציתי לבוא לומר לך שוב שהיית פשוט מעולה. אני אשמח שתמשיכי לעשות את זה פה, וגם בכללי.״ עיניו הבהירות סקרו את פניי בעוד שדיבר. הרמתי את גבותיי בהפתעה, חיוך מובך עולה על פניי.

״אני חושבת שזה הספיק לי פעם אחת, לפחות לכרגע. אבל אני לגמרי אחזור לפה, יש פה אווירה נהדרת.״ השבתי לו בעוד שהוא הניח את זרועו על השולחן. הוא הנהן וחייך אליי.

״בסדר, גם רק לראות אותך פה זה מספיק בשבילי.״ הצהיר פתאום, גורם לי להסתכל עליו במעט פליאה. העלתי חיוך על פניי בכדי לנסות לטשטש את הבעת פניי. הוא גיחך ונעמד. ״נתראה כן?״ שאל בעוד שהניח שוב את כף ידו על כתפי.

״בטח.״ עניתי, מבלי לדעת אם זה באמת יקרה. הוא חייך לעברי וניתק ממני את ידו, מנופף בקטנה עם אצבעותיו כשהתחיל ללכת, ובסוף נעלם בתוך הקהל. הפנתי את ראשי לסאם שדיברה עם מייקל. קראתי בשמה, ושניהם הסבו את תשומת לבם אליי. ״אני הולכת לשירותים.״ הודעתי לה, והיא הנהנה.

קמתי ממקומי, מתחילה להתקדם. חיפשתי בעיניי את השירותים, רואה את השלט הקטן שלהם מעבר לרחבת הבר, שמה אנשים שתו ודיברו, חלק אפילו רקדו למשמע המוזיקה החזקה שהתנגנה. התחלתי להידחף בין האנשים, כמעט ונבלעתי בתוכם. הרגשתי יד נחה על האגן שלי וצמרמורות עברו בגופי, ולא מהסוג הטוב. במהירות התנתקתי מהיד שאחזה בי, יוצאת מיד מתוך כל הקהל כשקלטתי בעיניי דרך מילוט. נאנחתי מיד, מודה לאלוהים שהגעתי לשירותים.

נכנסתי פנימה אל חדר השירותים הקטן שהיה יותר שקט מהבר עצמו. נכנסתי לאחד התאים, במהירות עושה את צרכיי, יוצאת החוצה ושוטפת את ידיי.

התקדמתי אל פתח החדר הקטן, נעצרת במקומי כשראיתי את הארי שעון על הקיר ממול וזרועותיו שלובות על בית חזהו. הוא הסתכל עליי בעיניים כהות, גורם לי לבלוע את רוקי. הוא שתק ולא אמר דבר. עיניו סקרו אותי באיטיות, בוחנות אותי מרגליי עד לקצה ראשי, והרגשתי את עצמי מתחממת. הוא עקב אחריי לכאן?

״למה הגעת לפה?״ שאל פתאום, טון קולו נמוך ולא ברור. כיווצתי את גבותיי, בוהה בו.

״הופעתי.״ השבתי לו בפשטות, בעוד שבפנים הבטן שלי התהפכה והשתוללה.

״איך הגעת? דרך ניק?״ שאל, טון מריר שטף את קולו. הסתכלתי עליו מבולבלת, לא מבינה מה עובר עליו.

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now