(H.S) Since Forever | מאז ומתמיד

[55]

״שולחן תשע עשרה הארי.״ הוריתי בעוד שסידרתי כמה דברים בקופה. הוא הנהן. צפיתי בו הולך החוצה- השיער שלו היה אסוף לגולגול קטן שגרם לבטן שלי להתכווץ, והסינר שהיה עטוף סביב המותניים שלו, ביחד הם השוו לו מראה אחר לגמרי.

אני קודמתי להיות אחראית משמרת בבית הקפה, והארי הצטרף בתור מלצר, ואלוהים, אני כל כך שמחה שזה קרה. לראות אותו ככה פשוט שווה הכל.

סגרתי את הקופה, מביטה סביב בכדי לראות שהכל בסדר. אחרי מספר דקות הארי חזר מהשולחן בחוץ פנימה. הוא התקדם לכיווני והעלה חיוך צדדי על שפתיו כשעבר אותי, גורם לי לנשוך את שפתי התחתונה.

די אסור לנו להראות שאנחנו זוג, כלומר לפחות בשעות העבודה- מול הלקוחות, והחרא הקטן הזה לא מפסיק להתגרות בי.

פלטתי אנחה קטנה, כשרעיון עלה לראשי, חיוך קטן מתפרס על שפתיי.

-

״הייתה משמרת טובה היום. יש מישהו שרוצה לקבל היום את הטיפים שלו במקום במשכורת בסוף החודש?״ שאלתי, מסתכלת על המלצרים שעמדו מולי- ביניהם הארי. כולם הגיבו בשלילה. ״מעולה, אז כולם משוחררים. הארי תשאר רגע.״ הכרזתי.

הארי הסתכל עליי בגבות מכווצות בעוד שכל המלצרים ארגנו את הדברים שלהם, נפרדים מאיתנו אחד אחרי השני. לבסוף החדר התרוקן ורק הארי ואני נשארנו בפנים.

״קרה משהו?״ הארי שאל בזמן שאני התקדמתי לדלת ונעלתי אותה.

״לא.״ עניתי, מסתובבת אליו. הוא הסתכל עליי מבולבל כהוגן. התקדמתי אליו, עוטפת את זרועותיי מסביב לעורפו. נעמדתי על קצות האצבעות. ״אתה פשוט קצת מתגרה בי ונמאס לי קצת לחכות.״ לחשתי על הפה שלו, האוויר שלי מתנגש בשפתיו. הוא הסתכל עליי בעיניים פעורות בשנייה הראשונה, אך לאחר מכן חיוך צדדי עלה לפיו.

עם ידיי שעטפו את צווארו הורדתי את ראשו למטה והפגשתי את שפתיי עם שלו. הארי העלה את ידיו ואחז במותניי. לשונו ליקקה את שפתיי ואני פתחתי את פי ואפשרתי לה להיכנס פנימה ולהתמזג עם לשוני.

אוויר שהיה עצור אצלי יצא מאפי באנחה, גורם להארי ללחוץ את מותניי. ידיי עלו מעלה אל ראשו, ופיזרתי את שיערו שהוחזק בגולגול, משחררת את תלתליו הארוכים.

זרקתי את הגומייה על הרצפה, מעבירה דרך תלתליו הרכים את אצבעותיי. משכתי בהם מעט, מרוויחה אנחה חלושה מפיו של הארי. שיניי נשכו את שפתו התחתונה של הארי ומיד לאחר מכן הצמדתי את שפתיי לשלו שוב. התנתקתי שוב משפתיו, מעבירה את שפתיי לאורך קו הלסת שלו, מגיעה אל אזור האוזן שלו.