״את פשוט לא אמיתית. זה הזייה.״ סאם נאנחה והנידה בראשה כשסיפרתי לה על מיילו. ״ובאמת? לחודשיים? זה יותר זמן! אני אתגעגע אלייך יותר מידי!״ היא ייבבה, משלבת את ידייה על בית החזה שלה. עמדנו בפתח הבית שלי, היא הגיעה להיפרד ממני, קרטר עמד בצד המדרכה וחיכה למונית.
״אני גם אתגעגע אלייך ממש, אין לך מושג.״ הכרזתי בחיוך עצוב, מעבירה את שיערי אל מאחורי אוזניי.
״נו לוסי אל תלכי! מה אני אעשה כל הקיץ בלעדייך?״ התבכיינה וקפצה עליי בחיבוק. צחקתי ועטפתי סביבה את זרועותיי בחזרה, נותנת לתחושת החום למלא אותי.
״זה יעבור ברגע, ואז נהיה בשנה האחרונה שלנו בבית ספר!״ אמרתי בניסיון לנחם אותה, מה שלא הצליח. היא התנתקה ממני והסתכלה עליי מזועזעת.
״את מנסה לדכא אותי עוד יותר?!״ רטנה, ואני צחקתי אפילו יותר חזק. היא שינתה את הבעת פנייה וחייכה חיוך רך. ״תהני אהובה שלי. תרגעי קצת שם ותחזרי לפה מחודשת ומוכנה לעוד דרמה.״ הכריזה בחיוך וגיחכה. נאנחתי בחיוך והנהנתי.
״כן אה, זה לגמרי ככה.״ השבתי, ושתינו התחלנו לצחוק שוב.
-
״תודה רבה.״ הודיתי לנהג המונית שהוציא את המזוודות של קרטר ושלי מתא המטען האחורי. הוא הנהן בחיוך. שילמתי לו על הנסיעה, הוא הודה לי וחזר אל תוך המונית, נוסע מהמקום. הרמתי את ראשי אל הבית הגדול של הוריי. נאנחתי בשקט, אוחזת במזוודה שלי ועוקבת אחרי קרטר שכבר התחיל להתקדם. נכנסנו בשער, עולים את מדרגות הכניסה. קרטר צלצל בפעמון הדלת, וחיכינו.
הדלת נפתחה, ולא אחרת מאשר אמא שלנו עמדה בדלת, חיוך עולה לפנייה. שיערה החום הקצר היה פזור, מראה שלרוב אני לא רגילה לראות, ועיניה הכחולות, (שלא קרטר ולא אני קיבלנו) היו מעוטרות במשקפיי ראייה. לא יכולתי שלא להעלות חיוך על פניי. באמת התגעגעתי אליה.
״אני לא מאמינה שאתם פה!״ היא קראה בהתרגשות, יוצאת במהירות מהבית ומושכת ביד אחת את קרטר אליה וביד השניה אותי, מצמידה את שלושתינו לחיבוק. קרטר ואני הסתכלנו אחד על השנייה לרגע, מגחכים. עטפתי את ידי סביב גבה ועצמתי את עיניי, נושמת את הריח המוכר והמנחם שלה של וניל ולוונדר. היא התנתקה מאיתנו, עיניה סוקרות את שנינו בתנודתיות.
״אתם כל כך גדולים.״ ציינה לפתע עם חיוך על פנייה, אך עצב נשמע בקולה. קרטר הזיז את עיניו אליי לשנייה, ואז החזיר אותם לאמא שלי. היא אחזה בזרועותיו של קרטר, בוהה בו. ״תראה איך גבהת! אתה יותר גבוה ממני.״ רטנה בהתבכיינות מזויפת, והוא צחק. היא חייכה ומשכה אותו לחיבוק. פנייה נקברו בצווארו, הוא התכופף מעט ועטף את זרועותיו סביבה. חייכתי חיוך קטן בעודי מסתכלת עליהם.
YOU ARE READING
(H.S) Since Forever | מאז ומתמיד
Roman d'amourמה יקרה כשאחיה הצעיר של לוסי נכנס לזוגיות עם האחות הקטנה של הארי- הבחור שאהבה בערך, מאז ומתמיד? - ״לוסי!״ שמעתי את סאם קוראת לי, וכל כך הודיתי לה אחר כך על כך שהוציאה אותי מהמצב המביך הזה, אך באותו הרגע לא יכולתי להזיז את גופי. ״קוראים לך.״ קולו כמ...
