[18]

784 42 24
                                    

ככל שעבר הזמן מיילו רק המשיך להתחמק ממני, זה נמשך במשך חודש ימים ככה. זה היה הזוי, כל פעם הוא המציא לי תירוץ אחר, ולי לא היה את האומץ להעמיד אותו במקום. לא נפגשתי איתו אף לא פעם אחת מחוץ למסגרת בית הספר במשך כל הזמן הזה. לא הטחתי בפניו את העובדה שידעתי ששיקר לי כמעט בכל פעם- למרות שאולי זה מה שהייתי צריכה לעשות, וככה זה כבר היה נגמר.

למזלי הרע, היום אנחנו יוצאים לטיול שנתי מוקדם בכדי שהזמן בהמשך השנה יהיה פנוי למבחני הסיום שלנו, אז בשלושת הימים הקרובים עדיין אצטרך להתנהג כבת הזוג שלו. רציתי לתת לעצמי סטירה על כך שלא הצלחתי פשוט להושיב אותו ולהיפרד ממנו, אבל זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה, במיוחד כשהוא כל הזמן התחמק ממני.

עכשיו מוקדם בבוקר, כשהשמש עדיין לא לגמרי בחוץ אך יש אור ורוח נעימה. כולם כבר הגיעו לבית הספר וחיכינו לעלות לאוטובוסים. סאם עמדה לידי ודיברה, אבל מילותיה נכנסו מאוזני האחת ויצאו מהאוזן השנייה. הרגשתי רע לגבי זה, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לתת לה תשומת לב עם כל המחשבות שרצו בראשי.

עלינו על האוטובוסים, סאם ואני התיישבנו יחסית מקדימה. מיילו בדיוק עלה האוטובוס- הנחתי שרק הרגע הגיע כי לא ראיתי אותו לפני שעלינו. הוא חייך אליי ועשיתי את אותו הדבר.

״בוקר טוב.״ אמר לי והחזיק בסנטרי, מעלה את ראשי אליו, ונושק לפי. ״בנסיעות מחר תשבי איתי.״ הודיע לי בתור קביעה. לא היה לי כוח להתווכח איתו, ולמראית העין גם לא באמת הייתה לי סיבה לסרב, אז הנהנתי בהסכמה. ״יופי.״ חייך שבע רצון, מניח נשיקה על מצחי, ואני עצמתי את עיניי לנוכח שפתיו עליי.

הלוואי ויכולתי לאהוב אותו כמו שהוא אוהב אותי. כמו שאני אוהבת את הארי... לעזאזל עם זה...

הוא התנתק ממני, וציין שיישב מאחורה עם הבנים. הנהנתי לכיוונו והוא המשיך להתקדם במורד האוטובוס. סובבתי את מבטי לסאם שצבטה קלות את הזרוע שלי והיא שלחה לי מבט, מסמנת לי להסתכל קדימה.

הרמתי את מבטי, קולטת את הארי עומד בתחילת המעבר הקטן באוטובוס. הוא לבש טי שירט רגילה ומכנסיים קצרים, ותהיתי אם קר לו, כי קריר עכשיו. כובע בייסבול נח על ראשו הפוך והסתיר את תלתליו, אך כמה מהם הצליחו לחמוק החוצה. עיניו טיילו לכמה שניות ברחבי האוטובוס, עד שנחתו עליי, והמשכתי לתהות בנושא אחר, אם במקרה ראה את מיילו ואותי לפני כמה שניות.

הוא המשיך להתקדם, מבטו לא נע ממני עד שהגיע לשורה שלי ושל סאם. הוא נעצר למאית שנייה שאם לא הסתכלת עליו לא היית מבחין, ואז הוריד את מבטו ממני והמשיך. הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה.

(H.S) Since Forever | מאז ומתמידWhere stories live. Discover now