-שימו לב. מה שרשום עם כתב נטוי זה הודעות ומה שבכתב רגיל זה מחשבות-
*נקודת מבט ג'ונגקוק*
מספר לא מזוהה – היי. זה טאהיונג.
ג'ונגקוק – אה... היי...
טאהיונג – מצטער שברחתי ככה היום... 😅
נזכרתי במבט שלו, בתוך שנייה מטאהיונג מחייך ומאושר הוא נהפך לקודר. יש הרבה בעיות ביניהם. אבל אין לו מה להצטער. האמת שלא ממש רציתי שהוא יישאר. זה היה מביך מדי. הלב שלי לא עמד בזה.
ג'ונגקוק – חחח... זה בסדר. 😅
טאהיונג – לא ציפיתי לראות את ג'ין אצלך. למה הוא בא?
ג'ונגקוק – אמ.. האחות אמרה שאני חייב מבוגר איתי. ג'ימין נידב ג'ין ואת נאמג'ון.
טאהיונג – אז... אני חושב שאנחנו צריכים לדבר
אוי לא. אנחנו לא באמת צריכים.
טאהיונג – אתה יודע על מה שקרה היום... 🙄
אני יודע על מה. אנחנו לא צריכים.
ג'ונגקוק – מצחיק... כי אני חושב שאנחנו צריכים לשכוח מזה.
ג'ונגקוק – עדיף שנעמיד פנים שזה לא קרה.
טאהיונג – ממש לא!
טאהיונג – עד שהשגתי אותך. אני לא מתכוון לוותר.
הלב שלי התחיל להאיץ מהירות. מצאתי את עצמי מחייך למסך. 'על מה אתה חושב ג'ונגקוק באמת?'
ג'ונגקוק – לא השגת אותי.
טאהיונג – נראלי שכן 😏
ג'ונגקוק – אתה בטוח שלא אתה קיבלת את המכה בראש?
ג'ונגקוק – אני חושב שאתה מדמיין דברים.
טאהיונג – אתה מגיע מחר לבית ספר?
ג'ונגקוק – לא.
טאהיונג – אוקי. אז אני יבוא אלייך אחרי.
ממש לא. אני לא יכול להתמודד עם זה כרגע. אני צריך עוד זמן. הרגשתי את הלחץ מחלחל בליבי.
ג'ונגקוק – אוקי...
ג'ונגקוק – ג'ימין, ג'ין ונאמג'ון יהיו פה... 😶
חייכתי ששלחתי לו את התשובה הזה. אין מצב שהוא יבוא. לפי איך שהוא הגיב להגעתו של ג'ין היום. אני בטוח שהוא לא מעוניין להיפגש איתו שוב. ויותר מזה עם ג'ימין ונאמג'ון. אבל בכל זאת הרגשתי טיפה רע. יש בי חלק שרוצה לראות אותו.
YOU ARE READING
Sweet ervenge - נקמה מתוקה
Fanfictionפתחתי את עיני במהירות, זיכרונות כואבים על עצמי בן ה-7 הציפו אותי... זוג עיניים ריקות מביטות אלי, גוף קר זרוק על הרצפה ודם. דם בכל מקום. על הרצפה על הקירות והארונות המטבח, על הבגדים שלי, על הידיים שלי, על כולי. הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בחד...
