Sweet ervenge - נקמה מתוקה

פרק 4 - אל תברח

*נקודת מבט ג'ימין*

יום המסיבה 21.00

בדיוק יצאתי מהמקלחת שנשמעו דפיקות. "ג'ימיני אפשר להיכנס?" שמעתי את קולו של ג'יני היונג מצידה השני של הדלת. "כן היונג" השבתי. ג'ין פתח את הדלת, נכנס והתיישב על המיטה. "אז מה אתה לובש?" הוא שאל. הצבעתי על שולחן הכתיבה שלי שעליו הנחתי את הבגדים שהחלטתי ללבוש, ג'ינס בהיר וחולצת פוטר לבנה. "פשוט וקולע" ג'ין צחק. חייכתי אליו "מה זה היונג?" שאלתי בחשדנות. ג'ין הסתכל עלי בשאלה "לא סתם באת לחדר שלי, מה אתה צריך?" שאלתי במבט בוחן. "רק רציתי להגיד לך להיזהר היום, אתה יודע..." הוא התחיל לדבר "לא לעשות יותר מדי שטויות.. או משהו שאני לא הייתי עושה" הוא סיים. "היונג אם אני לא יעשה דברים שאתה לא הייתה עושה, אני בסופו של דבר לא יעשה כלום" צחקתי ועשיתי לו פרצוף. "היי היי, אני עושה דברים!" הוא התגונן. "כן, כן, שמענו עלייך" צחקתי והוצאתי לו לשון. "אז הג'ונגקוק הזה שהזכרת כמה פעמים..." הסתכלתי עליו כשהתחיל לדבר "הוא גם יהיה במסיבה?" הוא שאל. "אמ.. כן.. אני אוסף אותו ונוסע לשם" השבתי תוך כדי שאני מתלבש. "עכשיו זה ברור" ג'ין גיחך. "מה ברור?" הסתכלתי אליו "אממ... לא... חשבתי שזו הסיבה שאתה כלכך מאושר" הוא צחקק. "אני לא מבין... למה אתה מתכוון היונג?" שאלתי.

"אל תעמיד פנים ג'ימיני" אמר נאמג'ון שלפתע התפרץ לחדר. סובבתי אליו את מבטי בבהלה "נאמג'ון היונג, שמעת על לדפוק?" צעקתי "אני אדיר בפעולה הזו" הוא אמר בחיוך והסתכל על ג'ין במבט זדוני ושובב "איכ..איככ..יותר מדי פרטים" צעקתי ועשיתי פרצוף נגעל ושניהם צחקו. "את הבושם הימני" ג'ין אמר כשראה שאני מתלבט איזה בושם לשים. בחירה טובה, לזה יש ריח יותר מתקתק מהאחרים. "בכל מקרה..." ג'ין התחיל לדבר אחרי כמה שניות של שקט "נאמי ייקח ויחזיר אותך" הוא סיים. "לא. לא. לא!" הסתכלתי עליהם, "אני יכול לנסוע לבד..." התחלתי למרוד אך ג'ין קטע אותי "אתה תשתה. אתה לא נוהג ככה" הוא קבע. "אז שרק יחזיר אותי" התעקשתי. "אוקי" נאמג'ון אמר "זה מיותר! למה להוציא 2 רכבים" ג'ין מחא. "תן לילד להנות לבד עם הקראש שלו" נאמג'ון צחק "אין לי קראש עליו!" צעקתי ועשיתי פרצוף כועס "אז למה אתה כולך נרגש... אתה היית במסיבה הזו כבר כמה פעמים...קורה שם תמיד אותו דבר. אין סיבה להיות נרגש כלכך!" נאמג'ון אמר בקול מעצבן ומתחכם "ז-זה... זה ב-בגלל..." גמגמתי מחפש תשובה.

כלומר, אני כן מתרגש מהמסיבה, אבל זה לא בגלל ג'ונגקוק,. כאילו כן זה מלהיב שזו המסיבה הראשונה שלו והוא יהיה מופתע מכל מה שהולך שם. זו באמת מסיבה טובה. אבל ג'ונגקוק הוא בהחלט לא הסיבה שאני מתרגש כלכך. עברתי במסדרון השבוע ושמעתי כמה נערים ששייכים לחבורה של טאהיונג. הם אמרו שהוא חזר ושהוא אמר שהוא יבוא למסיבה. לא ראיתי אותו כבר המון זמן. אני ממש רוצה לראות אותו. התגעגעתי אליו. אבל נאמג'ון היונג לא יכול לדעת וגם ג'ין היונג. הם לא יתלהבו מכל הנושא ואפילו ימנעו ממני לראות אותו. זה הסוד שלי והוא נשאר איתי. הם לא יכולים לדעת בשום מצב מי זה. ככל ששקעתי יותר במחשבות שלי עליו, ליבי התחיל לפעום מהר יותר והרגשתי את לחיי מתלהטות. שמעתי את נאמג'ון צוחק "כן.. כן.. ילד... מה שתגיד" הוא אמר ויצא מהחדר. "אין לי קראש עליו!" צעקתי לעברו בחוזקה "אוקי" ג'ין אמר בהרמת גבות. ידעתי שהם לא השתכנעו ואני עוד הולך לשמוע על זה שוב, אבל כרגע מספיק לי שהם עזבו אותי בשקט.