(18+)
*נקודת מבט ג'ימין*
אני ויונגי היינו כרגיל על הגג, עמדנו ליד המחסן ודיברנו על המטלות המעצבנות שמר קאנג נותן. לפתע שמעתי את קולו של מין סו מהדלת "זה המקום היחיד שלא בדקתי בו". סובבתי את מבטי בבהלה לכיוונו של יונגי. הייתי בטוח שהצלחתי להיפטר ממין סו כמו תמיד. אם הם יראו אותי ביחד עם יונגי זה יעשה בלאגן. פחדתי. "אסור שהם יראו אותנו" לחשתי לו מבוהל. הוא חייך והנהן "בוא" לחש ותפס את ידי. יונגי משך אותי אחריו לחלל קטן מאחורי המחסן. הייתי לחוץ כלכך, שהלב שלי פעם במהירות. "תירגע, הכל בסדר" יונגי לחש לי וגיחך. איך הוא לא מבוהל? אם יראו אותנו ביחד זה יעשה גם לו צרות. "הוא לא כאן" שמעתי את קולו של ג'ה אה "הוא גם לא היה עולה לכאן בגלל השלט" הוא הוסיף. "בגלל זה חשבתי שזה מושלם, הוא כל הזמן מתחמק. הוא מסתיר משהו אני אומר לך" מין סו אמר עצבני "אולי הוא בתוך המחסן" הוא המשיך. הרגשתי שליבי פועם במהירות ולא רק בגלל הפחד שהם יגלו אותי ואת יונגי. בעיקר בגלל שפניו של יונגי היו כלכך קרובות לשלי עד שהרגשתי את הנשימות שלו עלי. בכל הזמן הזה הוא לא שיחרר את ידי. התקרבתי אליו יותר, מפחד להיתפס "ג'ימין...תירגע" יונגי נאנח והסתכל עלי, עיני התמלאו בדמעות מרוב פחד. "יופי הוא לא שם. רוצה אולי גם לבדוק מתחת למחסן? אולי יש איזו שהיא מנהרה סודית..." ג'ה אה צחקק. "בוא נלך" מין סו אמר עצבני "אולי הוא חזר לכיתה".
לאחר שהם הלכו הגג חזר להיות שקט. נשארנו עומדים שם, קרובים אחד לשני ומחכים לרגע הנכון לצאת מהמחבוא. ליבי המשיך לדפוק כלכך חזק עד שהייתי בטוח ששומעים את פעימות ליבי, לפחות יונגי שומע. "זהו הם הלכו" הוא אמר ברוגע "עכשיו אתה יכול להירגע" הוא הוסיף וחייך אלי את החיוך הקטן שלו. "תודה יונגי" אמרתי בלחש. "על מה?" הוא הסתכל עלי בהפתעה "שעזרת לי, זה היה יכול ליצור הרבה בעיות..." התחלתי להגיד "אבא שלי היה הורג אותי אם הוא היה שומע על הסיטואציה הזו" אמרתי בשקט. הוא הסתכל עלי במבט החודר שלו. הרגשתי דמעה זולגת במורד הלחי שלי. יונגי הושיט את ידו, מנגב את הדמעה עם אגודלו. עמדנו קרובים אחד לשני בתוך החלל הצר. ליבי דפק במהירות, נשימותיי עמוקות, הייתי לחוץ והרגשתי פרפרים בבטן. לפני שהבנתי מה אני עושה הנחתי את שפתי על שפתיו ועצמתי את עיניי מפחד לראות את התגובה שלו. לאחר שניות ספורות התנתקתי ממנו. הסתכלתי לתוך עיניו השחורות של יונגי והוא הסתכל לתוך עיניי. הוא שוב הושיט את ידו ותפס את צווארי, מושך אותי אל שפתיו בחזרה. "אה~" גניחה קטנה ברחה משפתיי כשרגשתי נשיכה קלה על שפתי התחתונה. יונגי ניצל את ההזדמנות והכניס את לשונו לתוך פי. הרגשתי את לשונו עוברת בכל פינה בפי ואז משחקת עם לשוני. "יונגי~" גנחתי והתנתקתי ממנו "ששש..." הוא לחש והצמיד אותי שוב אליו ואל שפתיו, חיזק את המגע בינינו.
הרגשתי שכל כוחותיי עזבו את גופי. רגליי הרגישו כמו שתי אטריות שלא מצליחות להחזיק את משקל גופי. פחדתי שאתמוטט מרוב כל התחושות שחלפו בכל גופי. הרמתי את ידי וכרכתי אותם סביב צווארו, מעמיק יותר את המגע בינינו. התמסרתי לרגשות ולתחושות האלו ונמשכתי לחום גופו של יונגי שעמד אפילו יותר קרוב אלי. שפתינו נעו בתאום מושלם ולשוננו שיחקו אחת עם השנייה. נשאבתי עמוק לרגע שחלקנו, כלכך עמוק עד שלרגע שכחתי מי אני ומי הוא ועל כמה חוקים אנחנו עוברים במה שאנחנו עושים. אבל כבר לא היה לי אכפת. המגע הזה, הרגשתי שהוא אמיתי. הרגש הזה, שמילא אותי, הרגיש נכון. יונגי עצר, הוא סובב אותי והשעין את גבי על קיר המחסן ונצמד אלי בחזרה. הוא המשיך מאותה נקודה בה עצר, מכניס שוב את לשונו לפי וחוקר בעזרתה הכל. "יונגי~" גנחתי בין הנשיקות. לאט הוא התחיל להוריד את אחת מידיו לכיוון מכנסי, פותח את החגורה ואז את הכפתור. הרגשתי את ידו מזדחלת לאיטה בתוך מכנסיי, נעצרת מעל איברי. רעדתי מתחושת מגע ידו באזור האינטימי שלי, התנתקתי משפתיו והסתכלתי למטה בבהלה. הוא הסתכל עלי כולו מתנשף "ג'ימין... אם אתה רוצה להפסיק רק תגיד" הוא לחש קרוב לפני מניח את מצחו על מצחי. "תמשיך~" אמרתי נושם בכבדות ומיד חיברנו את שפתינו שוב. תפסתי את צווארו מושך אותו אלי מעמיק שוב את הנשיקה.
YOU ARE READING
Sweet ervenge - נקמה מתוקה
Fanfictionפתחתי את עיני במהירות, זיכרונות כואבים על עצמי בן ה-7 הציפו אותי... זוג עיניים ריקות מביטות אלי, גוף קר זרוק על הרצפה ודם. דם בכל מקום. על הרצפה על הקירות והארונות המטבח, על הבגדים שלי, על הידיים שלי, על כולי. הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בחד...
