*נקודת מבט טאהיונג*
התעוררתי אחרי כמה שעות וירדתי לאכול משהו. הקומה למטה הייתה שקטה, כל אחד היה בחדרו. "אבא עוד לא חזר אה?" אמרתי ועליתי בחזרה לחדר שלי להתכונן. התקלחתי ואז לבשתי את הבגדים שהכנתי מראש. מכנס שחור מעט רחב. חולצה לבנה עם כיתוב בצבע כסף וג'קט בצבע ג'ינס. נעלתי נעליים שחורות מבריקות. חייכתי למראה כשסיימתי לסדר את שיערי ויצאתי מהחדר. "היוווונגגג אתה מוכן?" קראתי מלמטה. השעה הייתה 21.45. "כן" הוא ענה כשירד במדרגות. "טאה.. ביול יפגוש אותנו שם" הוא אמר. "אוקי" עניתי. "היונג אתה אוהב שחור אה?" צחקקתי "סתום" הוא אמר ודחף אותי מעט "בוא נלך". הוא לבש ג'ינס שחור עם קרעים בברכיים וחולצת גולף שחור וג'קט עור שחור גם כן. התקדמנו לרכב, הייתי לחוץ משום מה. רציתי שהתוכנית תעבוד. אבל גם לא רציתי לשבת שם ולראות את ג'ימין וקוקי מפלרטטים. אני רציתי להיות זה שיוצא איתו בפומבי ומראה לכולם שהוא שלי. קוקי שלי.
"יאו יונגי. ממצב גבר?" ביול קרא כשהתקדם לעברנו. "אה ביול. הגעת" יונגי ענה. "מה קרה החלטתם לבוא לפאב?" הוא שאל מחייך מניח נשען על כתפו של יונגי "ביול. תעיף ת'עצמך ממני!" יונגי אמר בטון עצבני. ביול נלחץ מעט. כן הגישה של יונגי היונג לפעמים מרתיעה. "התחשק לנו לשחרר קיטור" עניתי מחויך "קדימה. בואו ניכנס". התקדמנו לכניסה. "מה קורה חברים?" שאל השומר "הכל טוב סונג" עניתי. "כנסו אחת המארחות מחכה לכם בפנים". המוזיקה התחילה להתחזק ככול שהתקדמנו פנימה. אחת הבחורות התקרבה אלינו "היי. אני אשרת אותכם היום" היא אמרה בחיוך "בוא אלווה אותכם לאזור הVIP". הלכתי אחרי יונגי וביול וסרקתי בעיניי את החלל מחפש את ג'ונגקוק וג'ימין 'הם אמורים להיות שם גם'. התקדמנו לכיוון המדרגות שמובילות לבמה ואז ראיתי אותם יושבים בתא הפינתי. צמודים אחד לשני מתבוננים בתפריט 'אני לא חושב שאני אצליח לעמוד בזה'.
'אני חייב לשלוט בעצמי. אני חייב לשלוט בעצמי' חזרתי על זה בראשי כמו מנטרה. יונגי נעצר והסתכל קדימה על התא שבו ישבו ג'ימין וג'ונגקוק הם צחקו ודיברו ביניהם, חיוכים גדולים על פניהם 'אני חייב לשלוט בעצמי. אני חייב לשלוט בעצמי' הזכרתי לעצמי שוב ושוב. "איייש... גם פה אני צריך לראות אותם?" אמרתי בעצבים והתיישבתי על הספה המרכזית בתא. יונגי ישב עם פנים מופנות לג'ונגקוק וג'ימין, הוא נראה עצבני יותר ממקודם. ביול ישב עם גבו אליהם "מה?" הוא שאל מסתכל אחורה "היי... זה לא הבן הצעיר של פארק? מה הוא עושה פה?" הוא המשיך לשאול. "בטח דייט" צקצקתי בלשוני. שמעתי את צחוקו המתגלגל של ג'ונגקוק מהתא לידנו 'אני חייב לשלוט בעצמי. אני חייב לשלוט בעצמי' המשכתי. "אין מצב!" ביול צחק בקול. המלצרית חזרה אלינו לשאול מה אנחנו רוצים לשתות "את הקבוע" יונגי אמר. הוא נשען אחורה בספה שילב את זרועותיו ושוב לחץ עם לשונו על הלחי. 'הוא עצבני' חשבתי. לפחות משהו טוב יוצא מזה. המלצרית חזרה עם שלוש כוסות בירה, בקבוק בורבון ועוד סוג של ויסקי וכוסות קטנות ריקות. "עוד משהו?" היא שאלה. "לא כרגע מותק" ביול ענה.
YOU ARE READING
Sweet ervenge - נקמה מתוקה
Fanfictionפתחתי את עיני במהירות, זיכרונות כואבים על עצמי בן ה-7 הציפו אותי... זוג עיניים ריקות מביטות אלי, גוף קר זרוק על הרצפה ודם. דם בכל מקום. על הרצפה על הקירות והארונות המטבח, על הבגדים שלי, על הידיים שלי, על כולי. הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בחד...
