חיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם?
טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
"אפשר כבר לקמט את העולם שאני מכיר ולזרוק לפח."- טוד יואיט.
לספר הזה הגעתי עם ציפיות גדולות.
הכל התחיל מהטריילר שיצא לסרט "כאוס מהלך" בכיכובם של טום הולנד (ספיידי) ודייזי רידלי (ריי סקייווקר). הטריילר נראה אחד הטובים, עם סיפור מגניב כזה ששומעים מחשבות של אנשים ואז מגיעה מישהי שלא שומעים ממנה כלום. היא ריקה. מיד אמרתי לסבא שלי- "סבא, תקנה לי." הוא חיפש את זה מלא, זה לא נמצא בשום חנות ספרים באזור, והם היו צריכים לראות אם הם יכולים להזמין וכו'...בסופו של דבר, אחרי מאמצים רבים, הגיע הספר והלב שלי החסיר פעימה.
הספר באמת מספר לנו על עולם חדש (עולמחדש) בו התפשט ווירוס מוזר שהרג את כל הנשים ושגרם למחשבות של הגברים לצאת לאור. מה זה אומר? כל מחשבה, כל דבר שעובר להם בראש, כל העולם ואשתו יכולים לראות ולשמוע. חודרני? מאד. יום אחד, טוד, הנער היחיד בעיירה שלו שעוד לא הפך ל- "גבר" אמיתי, נתקל בשקט. נתקל בילדה, מבלי לשמוע את המחשבות שלה. היא ריקה וזה מכאיב לו. ופתאום, ברגע אחד, מסיבה לא ידועה, הוריו דוחפים אותו לברוח ולצאת מהעיר, והילדה שפגש בביצה נגררת לברוח אותו. יחד עם כלב מדבר, הם יצטרכו לשרוד- עם הדממה שלה, ועם השקט שלו שלא מאפשר להם להתחבא אפילו לרגע. והשאלה היחידה שעולה במוחו היא: מה לעזאזל קורה בעולם המזוגזג הזה? ( הוא לא התכוון למזוגזג).
דימיון בין העלילה עצמה לסרט אני לא רואה בינתיים. לא זיהיתי בטריילר לא סצנה אחת ואפילו לא תמונה של סצנה מהספר...מה שדי מאכזב. כשהתחלתי לקרוא את הספר הרמתי גבה: הכתיבה הייתה מאד מאד מוזרה ואפילו מאד מציקה בהתחלה. בהתחלה חשבתי שאולי הספר לא יעלה על הציפיות שלי, אבל הוא הפתיע, והפתיע בגדול.
דברים מעולים בספר:
1. הכתיבה- הכתיבה בספר, כן כן זאת שהציקה לי בהתחלה, היא מה שהופכת את הספר ליצירת מופת מבחינתי. אין פה שום ניסיון לכתוב בשפה גבוהה, או בשפה ספרותית ונכונה. יש פה סך הכל ניסיון בשפתו של נער, וככה זה מרגיש. משפטים באורך של חצי עמוד ללא פסיקים באמצע, שגיאות שם המספר לפעמים ולפעמים שגיאות כתיב קלות. השפה מאד מאד פשוטה, ומרגיש באמת כאילו טוד הוא זה שכתב את הדפים- לא הסופר. בנוסף לשבירת קיר רביעי לא מעט פעמים, שנעשו באופן מצחיק למדי- הכתיבה גאונית. לא ראיתי ספר שעד כדי כך יורד בשפת הכתיבה שלו...זה סיכון. אבל מצד שני, זה מה שהפך את הספר למוצלח כל כך. בגלל שמרגישים שזה טוד, קל כל כך להזדהות איתו ולהבין אותו, מה הוא מרגיש ומה הוא רואה סביבו. הוא לא מנסה להשוויץ בתיאורים של יער. הוא פשוט אומר: יש שביל, ויש עצים. המון עצים. אבל ככה זה, ככה זה נוער. אין לו ראש לחשוב על תיאורים מסובכים אז הוא אומר נטו מה שהוא רואה ולא יותר. אם היו שואלים אותי באיזה ספר הכי הזדהיתי והבנתי את הדמות, זה לגמרי הספר הזה. כתיבה גאונית. כל כך פשוטה, אבל כל כך מדויקת.
2. קצב-הספר מהיר, מאד מהיר. רק אתמול בלעתי 180 עמודים כמעט ברצף. פרק של 10 עמודים מרגיש לי כמו 3 עמודים. זה ספר שמיועד לבליעה, ויועד לגרום לך לו לסגור אותו לעולם. זה מסוכן, תזהרו. מלא באקשן.
3. דמויות- מתקשר גם לכתיבה. הדמות של טוד מובנת, משקפת נוער ולאורך כל הסיפור אנחנו עדים איתו לתהליכי ההתבגרות וההבנה שלו. שאר הדמויות גם טובות, אבל אנחנו לא בתוך הראש שלהם, אז קצת קשה לי להרחיב עליהם. טוד, טוד זה המרכז. ולא ראיתי ילד מתוסכל כמוהו בחיים.
ולדבר היחיד שהיה טיפה לא משהו:
1. עלילה- לקראת הסוף, בקרב גדול ואחרון כזה, לא סגורה שהבנתי במאה אחוז על מה הדיבור ומה טוד וויולה הבינו בסוף. החלק הזה טיפה מעורפל לי. אבל אולי זאת רק אני, ואולי זה טיפה יתבהר בספר השני שמי יודע עוד כמה זמן אשיג אותו.
לסיכום, ספר מדהים, מכל הבחינות. ואם טום ודייזי לא גרמו לכם עוד להניח יד עליו, אז הגיע הזמן שעכשיו תזמינו אותו. אתם תהנו מכל רגע. ספר מושלם גם לקריאה חורפית, מהיר, עוצר נשימה, גאוני, מצחיק, עצוב ומלא באקשן ודברים טובים.
ציון: 5/5 יצירת מופת ( הכתיבה, אנשים, הכתיבה).
מספר עמודים: 461.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הטריילר הקל עליי בדבר אחד: להבין מה זה ה"רעש" הזה ואיך הוא בא לידי ביטוי. רואים מה הולך סביב הראש של טום? זה הרעש. מתוכו יוצאים קולות ( מחשבות) או שרצות תמונות ( כמו התמונה של דייזי). ואת זה, כולם רואים וכולם שומעים.
