חיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם?
טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
"אחרי הכל, זה הדבר שלשמו אנחנו נלחמים, לא? הזדמנות שנייה להיות מאושרים."
לא מגלים כוחות חדשים לג'ולייט! אני חוזרת: לא מגלים כוחות חדשים לג'ולייט! יש! ( אני עדיין אקרא לה בשם הזה).
טוב יאללה, תקציר, ביקורת זריזה ממש וזהו:
האם הלב השבור של ג'ולייט יגרום לה להיפגע מהאפלה המתעצמת שבתוכה?
כהונתה הקצרה של ג'ולייט כמפקדת העליונה של צפון אמריקה הסתיימה באסון מוחלט. כשהילדים של מנהיגי העולם האחרים מופיעים על סף דלתה, כל מה שהיא רוצה הוא לפנות לוורנר לתמיכה והכוונה. אבל הוא מנפץ את ליבה כשמתגלה שהוא שומר סודות על משפחתה וזהותה - סודות שמשנים הכול.
ג'ולייט הרוסה, והחושך שתמיד שוכן בתוכה מאיים לכלות אותה. מפגש נפיץ עם מבקרים בלתי צפויים עשוי להספיק כדי לדחוף אותה אל מעבר לקצה. כעת, ג'ולייט, וורנר וקנג'י צריכים למצוא את הדרך בחזרה לחיים החדשים, שהחלו לפני האסון.
האם אנחנו עומדים לדבר על זה שחצי מהתקציר הזה בכלל מתאים להיות תקציר של הספר הקודם? לא, אני לא ארחיב על זה, רק מציינת שזה דפוק קצת.
קודם, אני נרגשת להכריז שכמות נקודות המבט שלנו התרחבה. אם בספר הקודמת התחדשנו עם נקודת מבט של ארון, הפעם התחדשנו גם בנקודת מבט של קנג'י! וגם אותה אהבתי, וגם היא הייתה הכרחית! אני באמת אוהבת שהיא מוסיפה אותם רק כשצריך, וכשהן הופכות להיות לא רלוונטיות היא מורידה וכזה...זה ניהול טוב של נקודות מבט.
הביקורת הכללית שלי מאד קצרה, והיא כזאת:אני מסכימה עם הרבה דעות שטוענות שהספר הזה מרגיש כמו פילר ( חסר חשיבות), ואני מסכימה שהיה אפשר לקצץ אותו בחצי. כי בואו, 200 עמודים ראשונים זה רק הם עוברים עינויים, היו יכולים לקצר את זה. אבל עדיין אהבתי בו כל חלק, אפילו את העינויים. כאב לי המון על הדמויות, ברמה שמידי פעם הפסקתי לקרוא כי הלב שלי לא עמד בזה, ועם כל הכאב זה היה נפלא. הספר הזה מרגיש כהכנה לספר הבא, מקבלים הרבה פרטי מידע, שכרגע הדמויות לא עושות איתן משהו, אבל הן כנראה השתמשו בהן בספר הבא.
ועוד משהו לגבי העינויים: אנחנו אוהבים עינויים, נכון? כאילו, בואו, אנחנו קוראים סדיסטיים שאוהבים שהגיבורים סובלים. זה לפחות 80% מאיתנו אין צורך להתכחש. ככה שזה ספר מושלם בשביל כולנו, כי באמת שני שליש מהזמן מדובר בעינויים של דמויות שונות. ואפילו לי לפעמים זה היה יותר מידי. אבל זה היה טוב מוחעחעחעחע יש פה עינויים פיזים, נפשיים ופסיכולוגים, אז אנחנו מקבלים את הכל מהכל.
ואגב, מסתבר שההשערה שלי לגבי זה שהסדרה מחולקת לשני חלקים הייתה נכונה: מסתבר שבהגדרה היא מחולקת לטרילוגיה ראשונה וטרילוגיה שנייה. ומי שקורא את זה באמת מרגיש בהבדל בין שתי הטרילוגיות. דיברתי עליו גם בספר הקודם ( נפץ אותי 4.)
וכמובן ששוב ושוב אני אציין לטובה את מערכת היחסים של קנג'י וגולייט- כל כך כיפית. ואת מערכת היחסים הקורעת בין קנג'י לארון. הם הרגו אותי מצחוק. זו נקודה חיובית שחוזרת כבר כמעט בכל ביקורת אז ליותר פירוט עליה מוזמנים לחזור לביקורת על הספר הקודם.
ובעיקרון, זהו, אין לי כבר יותר מידי מה לחדש...זה כבר הספר החמישי בסדרה. מי שקרא את הספרים עד כה כנראה ימשיך אותם ויסיים את כל השישה, גם אם הוא אהב וגם אם לא. אני? אני אהבתי, אהבתי את הדמויות, ואהבתי חלקים בעלילה- כי חלק מהעלילה טראש לגמרי. אבל ברגע שמקבלים את העובדה שהסדרה הזאת היא טראש, לומדים גם ליהנות ממנה. סך הכל מדובר בכיף אחד גדול, בכתיבה זורמת ברמות ובספרים שבולעים בכמה ימים ספורים.
ציון: 4/5 טוב מאד.
מספר עמודים: 336
הגבלת גיל: 13+ לפי האינטרנט.
ז'אנר: דיסוטופיה, נוער בוגר, פנטזיה, מדע בדיוני, רומנטיקה- משונאים לאוהבים.
טריגרים: התעללות רגשית, נפשית, פיזית. אבל, חטיפה, סמים, עינויים ויחסי מין ( סצנה אחת רק, מעט מעורפלת).
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
