נפץ אותי 1 | Shatter Me

114 7 14
                                    

"הם חושבים שאני בובה שהם יכולים להלביש ולהציב בתנוחת השתחוות. אבל הם טועים."

האם טיקטוק גרם לי לקנות את הספר הזה? כן.

האם הספר ענה על הציפיות שלי? די כן.

למה רציתי לקנות את הספר הזה? ארון וורנר.

למה במציאות אהבת את הספר? אדם קנט.

האמת? ספר ישן יחסית. יצא במקור בשנת 2011, לא ממש יודעת למה בישראל התחילו להוציא את הסדרה רק עכשיו ( כשבחול היא כבר הסתיימה). אבל אני שמחה על זה, אני מצפה לקרוא ממנה עוד.

אבל רגע לירון, איך את יודעת שבאמת יוציאו את כל הספרים בסדרה ( יש שישה)? אז ככה, עבדכם הנאמנה הסתובבה לה בכנס עולמות ונתקלה במתרגמת הסדרה בכבודה ובעצמה! היא הייתה ממש חמודה, וסיפרתי לה את החששות שלי מלקנות את הספר כי קורה הרבה פעמים בארץ שמתחילים לפרסם סדרה מפורסמת וזונחים את התרגום באמצע הסדרה. אז היא אמרה לי: "הסירי דאגה מליבך, ההוצאה כבר קנתה את הזכויות לכל הסדרה המלאה, הספר השלישי יוצא חודש הבא כנראה ואני כבר בתרגום של הרביעי." אז יש לנו חותמת ממקור ראשון שכל הסדרה תצא! אז יאללה, להסתער על המדפים! 

על מה הספר?

( התקציר מאד קצר ולא מספק כמעט מידע)

לג'ולייט יש מגע קטלני ואף אחד לא יודע מדוע. לשלטון יש תוכניות עבורה, והם מתכננים להפוך אותה לנשק. אבל לג'ולייט יש תוכניות אחרות והיא לא תיתן לאף אחד להפוך אותה לבובה. אחרי שנים ארוכות בהם לא יצאה מכותליו של תא המאסר שלה, לג'ולייט יש סוף סוף את האומץ והנחישות לבחור את הבחירות שלה בחיים ולהכתיב את גורלה- עם הנער היחיד שחשבה שאיבדה לנצח.

(עם כמה שזה קצר, זה באמת ליטרלי כל מה שקורה בספר. אין מה להרחיב. ואפילו נראלי סתם עיבתי את התקציר המקורי)

ועכשיו, על דעתי הכנה:

וויבים של פעם- זוכרים את הזמנים הטובים של משחקי הרעב? הרץ במבוך? מפוצלים? אגדה? איזה כיף היה אז, נכון? אז אם התגעגעתם לזה, " נפץ אותי" זה לגמרי הספר שיחזיר אתכם לאותה תקופה נהדרת! 

פה די נגמרו לי המחמאות לספר. עכשיו אני כבר מזהירה מראש, הסקירה הזאת ברובה שלילית, אבל הציון של הספר די גבוה. מבלבל, אני יודעת. אבל תקראו הכל ואת הסיכום כדי להבין איך לעזאזל זה קרה.

-בנית עולם מעט לקויה- הרגשתי שחסר לי המון רקע על מה שקרה שם בעולם ומה זה המוסד ששולט. הרגיש לי שהתרכזו רק בכאן ועכשיו, וקצת שכחו לספר לנו מספיק על  העבר. לצערנו הרב, הקוראים הם לא הדמויות ואני לא הייתי בתקופה שהכל התחרבש שם. כן מספרים קצת (מספרים, לא מראים. ומה שמראים זה שנייה וחצי, שנייה וחצי שאני עדיין לא מספיקה לדמיין לעצמי במוח), אבל משהו עדיין הרגיש לי חסר. משהו שלדוגמה משחקי הרעב וסדרת אגדה עשו מצוין- ואצלן אני מניחה שזה הצליח כי הדמויות הסתובבו במקומות שנפגעו על ידי השלטון, פגשו אנשים, ראו את החיים שם. פה זה לא כל כך קורה, או קורה באופן לא מוצלח.

- ספר בוגר יותר- אם משווים אותו לשלישיה שאמרתי בהתחלה. וזה בעיקר בגלל שהם מתזמזים שם כל 20 עמודים כמעט. עכשיו, זה מאד נחמד בהתחלה, בעיקר לקהל שהוא בוגר, עד שזה מתחיל להעיק. עד שהתחלתי לרפרף על הקטעים האלה...כי הבנתי כמה הם חרמנים בצורה קיצונית שם אחד על השני, והבנתי את הקטע. זה די נמאס. בנוסף, בספר יש שפה גסה ומינית לעיתים.

- דמות ראשית לוקה בחסר- זה גם מתקשר לי לדיבור הגס והמיני בספר. אם תחפשו טיקטוקים בנושא "ספרים שהנשים בהן חזקות", אתם כנראה תראו את הספר הזה מתישהו. צר לי לומר, שלפחות בספר הזה, ג'ולייט לא הרגישה לי חזקה חוץ מסצנה אחת לקראת הסוף. מרגיש לי שכל התפקיד שלה בספר היה שבנים יסתכלו עליה, ירצו לגעת בה כי היא מהממת ומדהימה ויאמרו לה מה לעשות. היא לא חשבה הרבה בעצמה, חוץ מכמה קטעים בסוף. זה כנראה חלק מפיתוח הדמות שלה, שהיא מתחילה כמפגרת ואחרי זה מתחילה לחשוב ולהחליט עבור עצמה...

- הבנים- יש לי הרבה לומר עליהם אז פתחתי להם קטגוריה נפרדת. קודם כל, מדובר במשולש אהבה ושני הבנים הם: ארון וורנר ואדם קנט. לא סוד, לא ספוילר, ידוע מראש. אז הבנים החמודים שלנו, כל אחד מהם הסתכל על ג'ולייט בצורה מינית. זה הרגיש שהם רק מביטים בה והם רוצים לעשות לה א ב ג. והייתי כזה: אפשר שהקשר ביניכם יהיה קצת יותר בריא בבקשה ושתפסיקו להסתכל עליה כמו על חפץ?! וחוץ מזה, כל הפאנארטים והטיקטוקים הם ברובם רק על ארון וורנר ואני לא מצליחה להבין. #צדקלאדםקנט בבקשה.

- כתיבה- בתקציר מדברים על עניין הכתיבה. יש פה בספר משהו ממש מגניב, שזה מחיקות של משפטים. כלומר, הספר הוא מעין יומן של ג'ולייט ( זה לא "יומני היקר" אל תדאגו) ככה שאנחנו רואים גם דברים שהיא כתבה ואחר כך מחקה אותם בקו. ציפיתי לזה מאד. די התאכזבתי. לא הוסיף לי משהו לחוויה. די סתמי.

-עלילה- בנאלית. בגלל שזה וויבים דומים לשל אגדה, משחקי הרעב וכו...העלילה כבר לא ממש יכולה להפתיע. היא מערבבת הרבה אלמנטים מוכרים. מעניינת והכל, די צפויה, כן מותחת לא מעט פעמים, אבל אל תצפו להגיד "וואו". 

לסיכום: למרות שקצת הרבה (מאד) ירדתי על הספר, בסופו של דבר נהניתי ממנו בטירוף ובלעתי אותו בקצב קריאה לא נורמאלי. מכירים את זה שאתם רואים סרט רום- קום שהוא טראש ( זבל) אבל נהנים מכל שניה ממנו? אז ככה אני עם הספר הזה. אל תצפו פה לדיסטופיה איכותית וכאלה, אבל אתם פשוט לא תוכלו להוריד ממנו את הידיים. ולכן, למרות הכל, הוא מקבל ממני ציון די גבוה. כי נהניתי בטירוף. הספר השני כבר אצלי, ככה שתצפו לסקירת המשך.

אדם הוא הנסיך שלי וג'ולייט מקווה שהיא תלמד להתחזק ולשמור על עצמה קצת יותר.

מכירים את הסדרה? קראתם אותה? תכתבו לי מה חשבתם עליה ואם יש למה לצפות בהמשך ^^

ציון: 4/5 טוב מאד.

מספר עמודים: 331

הגבלת גיל: הדעות חלוקות. יש כאלה אומרים 10+, יש כאלה אומרים 13+, אני אומרת 15+. סורי, אבל המזמוזים שם זה לא נשיקה קצרה וזהו...זה יותר. אין סמאט! 

ז'אנר: דיסטופיה, נוער בוגר, משולש אהבה, פנטזיה+על טבעי רומנטי, מיריבים לאוהבים (הממממ שיט).

טריגרים: התעללות במשפחה, נטישה, בידוד, הטרדה מינית, שפה גסה.

~ אין לי פאנארטים לצרף כי כולם זה ארון וורנר וכרגע אני לא תומכת בזה! ~

ביקורות ספריםWhere stories live. Discover now