חיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם?
טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
"זה לא פשע להרגיש שמחה, גם כשהמצב נראה חסר תקווה. אייריס, תסתכלי עליי. מגיע לך כל האושר שבעולם. ואני מתכוון לוודא שתקבלי אותו."
חברים וחברות, מצאתי את הספר האהוב עליי עד כה לשנת 2024. זהו.
הלב שלי קרוע ושמח, אני מעוכה, אני רוצה לבכות ולא יודעת כבר אם מעצב או מאושר. אני סערת רגשות של טוב ורע ואני כל כך צריכה את הספר השני כבר.
שתבינו שהספר הוא 400 עמודים, וחצי ממנו קראתי ביום אחד. מתי לאחרונה קראתי 200 עמודים ביום? אני לא יודעת.
זה פשוט ספר אהבה ומלחמה יפהפה וטהור זה מה שיש לי להגיד, ופשוט תקראו אותו.
יש עליו הייפ מטורף בבוקטוק ואני לגמרי מצדיקה את ההייפ.
מוסיפה לכם מוזיקה לאווירה, ונתחיל:
( המוזיקה לקוחה מאנימה שנקראת "ויולט אוורגרדן", ומזכירה מאד את הספר. גם בספר, וגם באנימה, מדובר במלחמה, במכתבים, מכונות כתיבה ואהבה. אם תקשיבו טוב, תשמעו רעשים של מקשי מכונת הכתיבה של ויולט.) אז תקציר:
אחרי מאות שנים של שינה עמוקה, האלים מתעוררים ונלחמים שוב. אבל את אייריס וינו בת השמונה־עשרה, מעניין רק דבר אחד: לשמור שהמשפחה שלה לא תתפרק. אמא שלה סובלת מהתמכרות, ואחיה יצא להילחם בחזית וכעת נעדר. ההימור הכי טוב שלה הוא לזכות בקידום בעיתון שהיא עובדת בו, ולקבל טור דעה משלה.
כדי להילחם בדאגות המציפות אותה, אייריס כותבת מכתבים לאחיה ומחליקה אותם מתחת לדלת הארון, שם הם נעלמים – ומגיעים היישר אל ידיו של רומן קיט, היריב הנאה והקר שלה בעיתון. כשהוא כותב לאייריס תשובה בעילום שם, מתחיל להיווצר ביניהם קשר, שילווה אותה עד לקו החזית של המלחמה: למען אח שלה, גורל האנושות והאהבה.
אני אתחיל ממה כן אהבתי, שזה הרוב ואז אעבור לדברים השוליים שקצת הפריעו:
1. דמויות- הכי קל להתחיל איתן, אהבתי את כולן ללא יוצא מן הכלל. ואני רוצה מישהו כמו רומאן קיט לעצמי בבקשה.
2. כתיבה- איזה יפה, וואו. אני חייבת שניה לספר שלפני זה ניסיתי לקרוא את ״דם ואפר״ ואחרי פרק אחד התייאשתי. ואז ישר עברתי ליריבים שמימיים וישר אמרתי לעובדת שלידי ״וואו איזה שיפור באיכות כתיבת הפנטזיה״. השינוי היה כל כך דרסטי עבורי, הכתיבה הייתה כל כך יפה וישר מהעמוד הראשון הכניסה אותי לקסם של הספר, שישר המשכתי איתו בלי לחשוב פעמיים. כמה סימונים של ציטוטים יש לי מהספר, והייתי מסמנת עוד פשוט כבר הייתי הורסת את הספר מרוב סימונים.
3. ובכללי, כי באמת אין לי איך להגדיר את שאר הדברים שנהניתי מהם- סיפור עוצר נשימה באמת. על מלחמה, שמחה, מכתבים תקווה ואהבה. מהתחלה עד הסוף, נהניתי. הייתי מהופנטת, לעולם, לעלילה, למכתבים ולאייריס ורומאן. פשוט אהבה טהורה שצומחת במקום הכי אפל שיכול להיות, כזאת שמביאה אתכם לסף דמעות של אושר ועצב מעורבבים. סיפור יפהפה, בנוי בחכמה ובצורה מעניינת. קראתי ביום אחד 100 עמודים, וביום אחר 200 עמודים. ככה ששני שליש מהספר קראתי בפאקינג יומיים וזה אומר הרבה, כי זה מה שעשיתי בזמני הפנוי ביומיים האלה. אני רוצה למסגר משם סצנות. תקשיבו, אני התאהבתי בספר ברמה שאני רוצה לקנות אותו הביתה ( כי זה עותק קריאה שקיבלנו לחנות, ולא שלי אישי). זה ברמה שסיימתי את הספר בחנות עצמה, אבל לקחתי אותו שוב הביתה לסופ״ש כדי לעכל אותו ולהיפרד ממנו רגשית. זה ברמה שסיימתי את המילה האחרונה ודפקתי ספרינט לקרוא את התקציר של הספר השני שיש לנו בחנות. ברמה כזאת הספר הזה פשוט מצוין. ואגב, למרות שמדובר גם במלחמה, ובדברים עצובים, בסופו של דבר הוא מחמם את הלב. עם הרבה דברים ורגשות שצפים שאנחנו יכולים להזדהות (כמו אזעקות), בתור עם שנתון כרגע במלחמה. זה היה נחמד לקרוא על הפחד הזה שכולנו חווים.
מה קצת פחות אהבתי, אבל היה שולי בסופו של דבר ולכן לא הוריד בציון:
1. התחלה- כן לוקח קצת זמן להיכנס לזה, החלק הראשון עוד לא מלא באקשן. הוא כן מעניין לפרקים, אבל זאת התחלה אז הדברים המעניינים עוד לא באמת שם. אבל שוב, אחריו, זה פשוט לרוץ על הספר.
2. "שונאים לאוהבים" האומנם?- אזזז לא הייתי מגדירה את זה בדיוק שונאים לאוהבים. כן, הם שונאים על הנייר כי הם מתחרים על אותו משרה בעבודה. חוץ מזה? כל אחד מהתחלה חולה על התחת של השני ונמשך אליו בצורה כזאת או אחרת. כשאומרים לי ״ שונאים לאוהבים״, אני מחפשת שלפחות אחד מהם בהתחלה באמת ישנא את השני, ולא ששניהם כבר ישימו לב לפרטים הקטנים אחד בשני, כי זה אומר שהם מאוהבים מההתחלה.
3. עולם הפנטזיה- בסופו של דבר מדובר בעולם פנטזיה, ובמלחמה בין שני אלים. כן סיפרו לנו קצת ההיסטוריה, כן סיפרו לנו קצת מיתוסים, אבל הרגשתי שעולם הפנטזיה והאלים שם לא מימש את כל הפוטנציאל שלו. היה חסר לי לדעת עוד, להבין עוד. אבל זה אני מניחה שיגיע בספר השני, לפי הסוף של הראשון. אהמ אהמ דמעות.
מדובר בספר חדש דנדש, שיצא בשבוע הספר, אז מבינה למה אתם אולי מתלבטים, אבל אל. הבוקטוק צודק הפעם. זה ספר פשוט יפהפה, באמת שאין לי מילים אחרות ואתם פשוט צריכים לקרוא אותו. ציפור קטנה לחשה לי שהספר השני כבר בעבודה!
ציון: 5/5 יצירת מופת
מספר עמודים: 400
הגבלת גיל: 13+(כן! הרומנטיקה שם לא מגיעה לשלבי אירוטיקה, היא עדינה, ובריאה, ויפה ולא מפורטת יותר מידי.)
ז'אנר: פנטזיה היסטורית, רומנטיקה, נוער בוגר.
טריגרים: התמכרות אלכוהול, מלחמה, אזעקות, גופות וכל מה שנוגע למציאות המלחמה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
