ביקורות ספרים

שקר אמיתי (Genuine Fraud)

~ ביקורת מספר החפירות~

אז הספר " שקר אמיתי", הוא של אותה מחברת שכתבה את " היינו שקרנים". אין לי ממש מה להגיד עליו.

דבר ראשון, הוא לא פנטזיה/ מדע בדיוני...שזו כבר התקדמות בשבילי. הוא גם כתוב בצורה מאד שונה ממה שאני קוראת או כותבת בדרך כלל. הכתיבה שלו מאד מדויקת ונקודתית. אין דימויים בכלל, מסופר נטו מה שיש ומה שקורה בלי תוספות וכאלה. זה נותן תחושה מאד מציאותית, אך גם מהירה מאד. הספר מתקדם ממש מהר. אני זוכרת שעד עמוד 40 קרו כבר מלאאא דברים.

עוד משהו שממש ממש ממש מיוחד בספר הזה, זה שהוא חוזר אחורה בזמן. מה הכוונה? אתם מתחילים בפרק 18 ואז זה הולך אחורה: 17, 16...עד שאתם מגיעים לפרק הראשון. ואחרי הפרק הראשון מגיע ישר פרק 19 שממשיך ישירות את פרק 18. זה יכול טיפה לבלבל, אבל דווקא זה מגניב. ורק בסוף הבנתי למה זה בנוי ככה:
1. זה היה משעמם ממש אם זה היה הולך לפי זמן רגיל.
2. זה בונה מתח בצורה טובה.
3. לא היינו מבינים את פרק 19 אם לא היינו יודעים את העבר ומאיפה הכל התחיל.

מה גם, שאולי בהתחלה כזה חושבים שכל הדמויות טובות ותמימות ואז לאט לאט שאתה מגלה עליהן דברים מהעבר אתה מבין עד כמה כולם חרא שם. רציני שאין שם אפילו לא דמות אחת שאני אוהבת. וזה לא כי הן כתובות לא טוב, זה כי פשוט כל אחת עשתה משהו רע או שהיא סתם מעצבנת.

אולי יש מישהי אחת שאני אוהבת רק בגלל שאני מרחמת עליה והיא לא באמת עשתה משהו.

זה באמת הספר הראשון שאני שונאת שם דמויות אחת אחרי השני. הדמות הראשית הכי חרא. אני לא אגיד למה, אבל באמת שאני שונאת אותה....היא גם קצת מטומטמת במקום מסוים.

קיצר, כשסיימתי את הספר הרגשתי שהוא חסר פואנטה לחלוטין. לא המשכתי לחשוב עליו יותר מידי, כשסיימתי לקרוא אותו הייתי כזה: " אה, אוקיי, נקסט לספר אחר". לא השאיר בי חותם, ולא כלום.

אבל מה שכן, הוא ספר מיוחד. מאד. וממש נהניתי לקרוא אותו.

לפי מה שידוע לי זה ספר יחיד, למרות שהסוף שלו פתוח לגמרי. אבל בעיקרון אני גם מבינה למה זה ספר יחיד, כי אם היה ספר המשך הוא היה כמעט בדיוק אותו דבר כמו הראשון...