"אני לא רוצה להיאלץ לבחור בינך לבינםף אבל אם יהיה צורך בכך אני אבחר מתוך מחשבה על שארית חיי."
טוב, אז, ספר שני ( שאני כותבת פה את הביקורת לאחר שסיימתי כבר את כל הטרילוגיה).
"רוח רעבה" ממשיך כמה חודשים לאחר סיום הספר הראשון. לורד קריין וסטיבן חוזרים ללונדון ומתרגלים לחייהם כזוג בעיר הגדולה. אבל מהר מאד סטיבן מתחיל להיעלם בלי הודעה מראש וכל מה שלורד קריין יודע זה שהוא יחזור, רק בלי לדעת בדיוק מתי. קריין דואג לסטיבן ולהיכן נעלם ומאדם מהעבר בסין שחזר לסחוט אותו אחרת ייפגע בסטיבן. ומצד שני, גם סטיבן מרוכז בבעיות שלו- מגפת חולדות ענק השתלטה על העיר, וברור כשמש שלא מדובר במשהו טבעי.
האמת, הרבה יותר התחברתי לספר השני מאשר הראשון.
קצת על הספר:
העלילה נשארת במיקום גיאוגרפי אחד ( לעומת הספר הקודם)- כל העלילה מתרחשת בלונדון ככה שלא היו קפיצות מוזרות בין מקומות וזה הרגיש לי הרבה יותר נכון וכיפי.
רומנטיקה- בספר הזה יש יותר פירוטים מיניים מקודמו ( בקודם זה היה רק ההתחלה שלהם). מה שכן, בספר הזה הכל הרגיש לי יותר אמיתי ונכון. הרגשתי את הכימיה, הרגשתי את הקשר, הרגשתי את הדאגה אחד לשני והם לגמרי הרגישו לי כמו מאהבים אמיתיים. וגם אם בראשון קטעי המין הרגישו לי לא קשורים לעלילה ונורא תלושים ממנה, הפעם הם השתלבו מצוין. הם סיפקו התפתחות למערכת היחסים שלהם והבעה של רגשות ושיקוף מצב הדמויות והפעם זה התבצע כמו שצריך.
התעלומה- הייתה ממש מובנת ומעניינת לעומת התעלומה בספר הראשון שעדיין לא הצלחתי להבין עד הסוף.
הצגת הדמויות- הפעם בספר הציגו דמויות כמו שצריך. את כל הדמויות שהיינו ממש צריכים להכיר לשם התעלומה הכירו לנו בהתחלה- ככה היה זמן להבין מי הם ואז הם השתלבו בתעלומה בלי שנשבור את הראש מי אלה.
הסיפור בונוס בסוף- היה ממש חמוד אהבתי אותו ממש.
לסיכום, שיפור רציני מהספר הראשון. לא הייתי אומרת שבגללו שווה להתחיל לקרוא את הטרילוגיה...אבל חכו כבר לביקורת הבאה (;
ציון: 4/5 טוב מאד.
מספר עמודים: 216
הגבלת גיל: 18+
טריגרים: תוכן מיני מפורט, חולדות, תיאורים מגעילים של פצעים...נראלי זהו.
YOU ARE READING
ביקורות ספרים
Randomחיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם? טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...