"אתה יצרת היגיון בעולם שאין בו היגיון. אתה נתת לי מגפי חלל כדי שאוכל ללכת בעולמות אחרים. בלעדיך אני אבוד. אין שמאל ואין ימין. לא מחר, רק קילומטרים של אתמולים. לא חשוב מה יקרה עכשיו, כי מצאתי אותך."
מה? שתי ביקורות שבוע אחרי שבוע? הכל בסדר לירון? כן, אני בריאה בנפשי. זה פשוט שלמזלי נפלתי על ספרים מעולים.
אז, "ירח שבור", פיו. אני צריכה לנשום עמוק לפני כתיבת הביקורת, כי אני סיימתי את הספר לפני כמה שעות והנפש והלב שלי עדיין בטראומה.
טוב, איך לתקצר את הספר הזה הכי טוב? מדובר בעולם שמזכיר מעט את השואה, ועל ילד אחד אמיץ ודיסלקטי עם הרבה הרבה הרבה דימיון. זהו, זה הכי מדויק שיש לי.
* חשוב לציין שהספר הוא לא ספר שואה. לא לזאת הייתה הכוונה, יש בו פשוט אלמנטים שמזכירים קצת את השואה...האמת גם אלמנטים שקצת מזכירים את משחקי הרעב.*
אני לא אחלק את הנקודות שלי לדברים רעים בספר ודברים טובים, כי יש נקודות שנכללות בשניהם, אז פשוט אתחיל לספר:
פרקים וקצב- הפרקים בספר מאד מאד קצרים. הם יכולים לנוע מ-4 שורות, ועד לשני עמודים וחצי גג. בזכות העניין הזה, ושהעלילה עצמה מתרחשת במשך כמה ימים, הגעתי למצב שפשוט בלעתי את הפרקים בלי הפסקה. אתה מסיים חצי עמוד, וישר רוצה להמשיך לבא כי זה מרגיש שלא קיבלת מספיק מידע ושבאלך עוד. סך הכל סיימתי את כל הספר בשלושה ימים בלבד! וביום אחד קראתי חצי ממנו!
דמות/ כתיבה- שני הדברים האלה משולבים יחד. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של סטנדיש, ילד בן 15 (אף על פי שהרגיש לו שהוא קטן יותר ) והדימיון שלו מאד מאד יצירתי. יש הרבה דברים בעולם שלו שהוא לא מבין עד הסוף, יש דברים שהוא מבין יותר מאיתנו והוא לא תמיד טורח להסביר לנו ( הקוראים) ובתוך כל המציאות שלו הוא משלב את הדימיון שלו ולוקח זמן עד שאנחנו מצליחים להבדיל בין דימיון למציאות. כל זה, נותן לספר וויב מאד מעורפל, מסתורי, מעניין וייחודי. מודה שלא הבנתי ב- 100% את כל הפרטים בספר נגיד: מי אלה המכשילים? או מה בדיוק מתרחש מחוץ לחומה ומי נמצא שם...אבל זה לא כזה הפריע לי כי מרכז הספר בשבילי היה סטנדיש. הייתי שם בשבילו, התרכזתי בו ואם לא הבנתי כל כך משהו סביבו, הדימיון שלי ניסה להשלים את התשובות.
סך הכל מדובר בספר יחסית קצר, טוב למי שרוצה לסיים ספר במעט זמן ולמי שמחפש משהו שונה ומיוחד.
עוד משהו שראוי לציון זו הכריכה: בתמונות באינטרנט היא נראית בצבע אפור חלק, אבל לא. במציאות הכריכה היא בצבע כסף, כמו אלומיניום, ככה שזה מגניב ממש.
משהו נוסף- הכריכה אמנם נראית מוזרה, אבל בסוף הספר מניחה שתבינו כל פרט פרט בה וזה ממש מגניב.
ציון: 4/5 טוב מאד.
עמודים: 228.
~ הסוף שבר אותי~
נ.ב- בספר יש קטע קטן להטב"י. ככה שמי שלא טוב, יום רע לו.
* התרגום הישיר לשם באנגלית הוא: תולעי ירח. אני באמת לא הבנתי את השם הזה. לא קראתי על שום תולעים בספר. יש לי רק השערה אחת לגביה. *
YOU ARE READING
ביקורות ספרים
Randomחיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם? טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
