חיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם?
טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
לור לור, אחד הספרים עם הכריכות הכי יפות שיצא לי לראות ועוד לפני שהכריזו על ההוצאה שלו בעברית הוא ממש עניין אותי ורציתי לקרוא אותו. אבל האם היה שווה את הייפ? לא ממש. אם אתם מעוניינים לדעת למה, המשיכו לקרוא.
הספר מספר לנו על משחק האגון- משחק אכזרי שנוצר לפני אלפי שנים על- ידי זאוס כתגובה למרד של תשעה אלים. כל שבע שנים, תשע האלים לובשים צורה אנושית ויורדים אל העולם המודרני כבני תמותה למשך שבעה ימים. ומה קורה להם אז? הם ימצאו את עצמם נרדפים על ידי שושלות ציידים שרוצים להרגם ובכך לספוג את כוחם.
לור פרסאוס, השורדת האחרונה משושלת הציידים שלה, החליטה שהיא מפסיקה להשתתף במשחקי האגון וממשיכה בחיה הרגילים. אבל הכל משתנה, שביום הראשון של המשחקים, אתנה, מהאחרונות שנותרו מאלי האולימפוס המקוריים, דופקת על פתח ביתה פצועה קשות ומתחננת לעזרה. כנגד רצונה, לור נגררת שוב למשחקים האכזריים, וקושרת את גורלה באתנה ובחבר ילדותה שהייתה בטוחה שמת לפני שנים ויחד הם יוצאים למאבק באלים החדשים שרוצים להקריב את האנושות כולה.
אז...שוב, למי שלא רוצה לקרוא את כל הביקורת: הספר היה מבלבל ומשעמם.
ולמי שכן רוצה לשמוע פירוט:
פוטנציאל- על פי התקציר נשמע שהספר הוא שילוב של המיתולוגיה היוונית ומשחקי רעב, והוא באמת כזה. הסיפור והרעיון נשמעים מטורפים, מה שמושך המון קוראים אליו. יש לסיפור פוטנציאל ענק, אבל שלצערי לא מומש כמו שצריך והתגלה לאכזבה די גדולה. לאו דווקא של העלילה עצמה, כי הסיפור והרעיון הכללי עדיין ממש טובים, אלא מה שנפל פה זה צורת העברת הרעיון, הכתיבה והתכנון.
~ את הביקורת הזאת אני לא ממש אחלק לקטגוריות כיוון שהכל מתערבב ומשפיע על הכל.~
אז ככה, כל ההתחלה הייתה ממש מבלבלת- ואני עוד אחת שמכירה את המיתולוגיה יחסית טוב, מזהה שמות ואזכורים. אבל כל ההתחלה הייתי פשוט מבולבלת מליטרלי הכל, לדעתי. הפרולוג בכלל שיגע לי את השכל- אפילו לא הבנתי אם בפרולוג מדובר על שני אנשים שונים או על דמות עם שתי שמות.
ואז, אחרי שנכנסתי יותר לסיפור והבנתי יותר, הגיע הקטע הנמרח והמשעמם. 530 עמודים לספר כזה הרגישו יותר מידי- אם הוא היה קצר יותר זה כבר היה שיפור. כמה וכמה פעמים התלוננתי לבת דודה שלי ( שקראה אותו כבר) שאני פשוט מרגישה שמורחים אותי ועובדים עליי. למה? הסופרת כל פעם שתלה רמזים ושאלות ממש מעניינות עלו לי- שאלות שממש רציתי לגלות מה התשובה אליהן...אבל הן לא הגיעו, או לפחות לא ב- 400 עמודים הקרובים. זה היה מתיש. כל פעם קיבלנו טעימה ממשהו שבאמת נשמע מעניין, ואז הסופרת פשוט נטשה את הדבר הזה ולדוגמה, את אחת מהתשובות קיבלנו רק בפאקינג עמוד האחרון. והאם התשובה הספציפית הייתה שווה את זה? וואלה, לא. היה די צפוי ולא כזה מיוחד לעומת איך שהיא בנתה את המתח.
הטוויסט בעלילה לא היה כזה וואו כמו שהביקורות מתארות אותו- וואלה טוויסט די הגיוני בהתחשב באיך שתיארו את הדמות הזאת לאורך כל הספר.
אז פשוט התאכזבתי מהעלילה שנמרחה ומהטעימות המעניינות שבנו מתח ורצון לקרוא ופשוט התפוגגו.
אני אומרת לכם, היה לי קשה לקרוא 50 עמודים רצוף. לא הצלחתי להחזיק מעמד, התחלתי להירדם ( גם באמצע היום).
עוד נקודה שלא אהבתי זה החוסר התחשבות בקוראים שלא מכירים את המיתולוגיה. החיסרון הזה לא פגע בחווית הקריאה שלי, כי גם בלי הסברים אני מכירה סיפורים ושמות כמו יאסון, פרסאוס, טרטרוס, האדס, גיזת הזהב וכו' אבל אני לא חושבת שמצפה קריאה קלה לכאלה שלא מכירים את הדברים האלה. הרגיש לי שהספר לא ידידותי לאנשים חדשים למיתולוגיה. כי באמת שהיו דברים שהסופרת פשוט הזכירה בלי לפרט בקצרה...לפעמים כן היו הסברים או תוספות בתחתית העמוד, אבל גם היו דברים שאנשים שלא מכירים מיתולוגיה, פשוט לא ידעו מה זה.
הדמויות הרגישו לי חצי שטחיות. כלומר, חצי מהזמן לא ממש היה אכפת לי מה קורה להן, בעיקר ללור האמת. האמת שלקסטור ומיילס התחברתי הרבה יותר ואפילו הייתי עם דמעות בסצנות שלהם לפעמים, אבל לור, שהיא הראשית, לקתה בחסר ואפילו עצבנה אותי לפעמים.
אני כן לא אקטול את הציון של הספר כיוון שכן היו סצנות שנהניתי בהן. כן היו סצנות שבכיתי, או שנלחצתי בשבילם או ששמחתי...אבל הם היו פיקים מאד כיפים שלוו אחרי זה בסצנות לא טובות.
ואני אסיים את הביקורת במטאפורה מדהימה שנכתבה בביקורת באפליקצית גוד רידס- ביקורת שדירגה בול כמוני, ופשוט תיארה אחד לאחד את מה שהרגשתי לאורך הקריאה- והמטאפורה בכלל מדויקת:
"החוויה שלי מהספר הייתה כמו לשבת בסירה באמצע אגם ללא פאדלים/ משוטים וללא רוח להניע אותי לשום מקום. מצב מאד נחמד ונוח, אבל לאחר זמן מסוים, צריך להתקדם לאנשהו." תורגם מאנגלית מהמשתמש Teodora.
לספר היה פוטנציאל ענק שהתרסק קשות. תחשבו שוב אם יש לכם כוח לקרוא 530 שהרבה מהם לא מתקדמים לשום מקום.
רגע רגע רגע נזכרתי בעוד משהו שעצבן אותי- לא אני ולא בת דודה שלי הבנו את הסוף, ככה שיש מצב שקראתי 530 עמודים לחינם.
ציון: 3/5 לא רע.
כמות עמודים: 532
הגבלת גיל:14+
טריגרים: רצח משפחה, רצח בכללי, אסונות טבע, מחלות סופניות, מכירת ילדים, התמכרות לכוח.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נ.ב- מלא ביקורות באתר עברית מדרגות אותו בציון מאד גבוה, אז לשיקולכם.
