חיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם?
טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
~ "העולם ניסה למחוץ אותך, ואת סרבת לתת לו לנפץ אותך"~
מישהו יכול להסביר לי איך השם בעברית קשור לספר? אני מבינה למה האנגלית קשור, איך "זכור אותי" קשור? אני קצת מבולבלת.
חוזרים לסדרתנו הטראשית והאהובה. למרות שיש בה אלימות ומוות, זו סדרה יותר מתאימה להסחת דעת מהמצב מהמטופלת השקטה.
אני נראלי אעשה את זה די קצר כי דברים מתחילים לחזור מהביקורות הקודמות, נתחיל בתקציר ואז נעבור למה יש לי לומר:
ג'ולייט פרארס חשבה שניצחה, שהעולם מונח בכף ידה.היא השתלטה על סקטור 45, נבחרה למפקדת העליונה החדשה של צפון אמריקה, וכעת וורנר לצידה.אבל כשדברים משתבשים, היא חייבת להתמודד עם החושך השוכן סביבה ובתוכה.האם המשבר ישנה אותה?האם היא תוכל לשלוט בכוח שהיא מפעילה ולהשתמש בו לתמיד?
ראשית, בשלב כזה שאתה כבר כל כך עמוק בסדרה מפסיקים לקרוא תקצירים. שנית, זו נראלי הפעם הראשונה שאני קוראת אותו והוא לוקה בחוסר. כאילו, טהרה בואי תתאמצי יותר? היה אפשר להכניס פה עוד דברים בתקציר. בקריאה מלאה הוא פשוט מרגיש לא מקצועי לטעמי.
ועכשיו, מה שיש לי לומר:
1. כל ספר מתגלה יכולת נוספת של של ג'ולייט? כאילו יכולת מגניבה עכשיו גילו לה, אבל מרגיש לי שהכוח שלה מתחיל להתפזר ולהיות לא קשור לכוח המקורי שלה. בביקורת הקודמת אמרתי שאני אכעס אם זה יקרה, ואני אכן סופר כועסת. זה מתחיל להימאס.
2. לא יודעת אם מאולץ זו המילה הנכונה, אבל הספר מתהפך ברגע שמתגלה מידע חדש שמשנה ליטרלי עולמות. המידע הזה גם היה מוסתר מהקוראים למשך 3 ספרים, ומרגיש לי כאילו הנפיצו את זה קצת. אה, טוב אנחנו צריכים לסבך עוד את העלילה מה נמציא עכשיו? זה מידע שהקרקע אליו לא הוכנה, וזה הרגיש בבום מידע כל כך הזוי ותלוש שזה הרגיש קצת מאולץ. בסופו של דבר הספר הסתיים וואו וואו וואו ואני כמובן רוצה לדעת עוד בקו העלילה הזה, אבל הוא הוצג לדעתי לא מאד נכון בלי איזשוהי הכנה כזאת. פשוט בבום "אה הנה עוד מידע ששכחנו לציין בשלושת הספרים הראשונים כי עכשיו נזכרנו שאנחנו ממציאים את העלילה הזאת."
3. בספר הזה יש נקודת מבט של וורנר! בהתחלה לא הבנתי למה היא נחוצה, אבל די מהר הבנתי ואהבתי ממש. בספר הזה נחוץ ממש גם להיכנס לראש שלו ולראות את הצד שלו בעניין כי דברים מתחילים להיות יותר קשורים גם אליו.
4. בסופו של דבר מרגיש לי שכל ששת הספרים יכולים להתחלק למעין שני חלקים. שלושת הספרים הראשונים של הסדרה- החלק הראשון. השלושה האחרונים- החלק השני. והמעט הפרדה הזאת מתרחשת בגלל ההנפצה בעלילה לטעמי וגם בגלל שהשלושה הראשונים התרחשו רק בסקטור 45, ומרגיש שהשלושה האחרונים מתעסקים בעולם כולו. נחכה ונראה מה יקרה בספרים הבאים.
5. ההתפחות של ג'ולייט- מצד אחד אני מרגישה שהיא לאט לאט מתפתחת, אבל פתאום אני שמה לב להדרדרויות במצבה. בקטע של, היא עדיין עושה דברים מטומטמים על דעת עצמה. היא לפעמים מתעקשת יותר מידי על פמיניזם, בקטע של "אני אעשה את זה לבד ויהיה בסדר מה כבר יקרה" ואז היא בעצמה חוששת, עושה את זה לבד, ובהלם שדברים התחרבשו. אחלה פמיניזם, אוהבת גיבורות חזקות, גם ג'ולייט חזקה, אבל יש גבול לבין "פמניסטית" לבין "החלטה מטומטמת שכל בן אדם יודע שהיא מטומטמת חוץ ממך". חלק מההחלטות שהיא עשתה בספר, היו...דפוקות. וזה היה ברור לכולם, לי ולדמויות שהילדה הזאת צריכה את ארון איתה במצבים מסוימים והיא פשוט "לא, אני המנהיגה, אני אעשה את זה לבד, לא צריכה את ארון." ולא, פשוט לא. יש סיבה שאמרו לך שאת צריכה את ארון, וסיבה מאד הגיונית, אל תנסי להיות גיבורה בטריטוריה לא מוכרת יא מפגרת.
6. הספר זה שבר את ליבי. כאילו, הסוף וואו וואו וואו הסוףףףףףף לא חוקי לסיים ככה ספר!
חוץ מזה, כתיבה זורמת ומהירה, אקשן טוב כשיש, מותח ברמות בסוף, מתרחשים לא מעט דברים בין ג'ולייט לוורנר, אז גם מהבחינה הזאת ממש מעניין. ממש אוהבת את החברות הטובה בין קנג'י לגולייט, ולשנאה של קנג'י ווורנר. הסצנה הראשונה בספר צריכה לזכות בפרס, כל כך מצחיקה, כל כך לא צפויה וכל כך לא מכינה אתכם להמשך.
שוב, לא מדובר בסדרה איכותית, לא תמצאו פה עומק ולכן היא טראשית. אבל היא כיפית ברמות, למרות כל הדברים המאולצים, עם כמה שזה מציק, בסופו של דבר תמצאו אתכם נשאבים לעלילה גם אם התעצבנתם בהתחלה שלה.
הביקורת של הספר החמישי תגיע אחרי הביקורת של "חצר של ערפל וזעם"...
ציון: 4.5 מצוין. לסוף היה כובד מאד משמעותי על הציון, וגם לגולייט וארון.
מספר עמודים: 381
ז'אנר: דיסוטופיה, נוער בוגר, פנטזיה, מדע בדיוני, רומנטיקה- משונאים לאוהבים.
