"תהיי מדענית, הם אמרו. יהיה כיף, הם אמרו."
זוכרים שסיפרתי לכם אי שם בביקורת על "ההיפתוזה של האהבה" שמתרגמים עוד ספר נוסף של הסופרת? נו, ברור שאתם זוכרים ואם לא אז תעשו את עצמכם כאילו אתם זוכרים.
אז הספר אומנם לא נחשב כבר מאד חדש בעברית, יצא לפני זמן מה, אבל עכשיו הצלחתי להשיג אותו ולקרוא אותו! והאם זה אמור להפתיע שנהניתי מכל רגע? האמת, לא ממש.
אני אתחיל ואומר שהגעתי לספר הזה עם ציפיות נמוכות יחסית. המון ביקורות קוטלות אותו, ואומרות שהוא יותר גרוע מההיפותזה, יש לי חברה שקראה ונתנה לו 2/5 כוכבים וחברה אחרת שהתחילה לקרוא והפסיקה כי היא לא התחברה. ככה שהציפיות שלי היו ברצפה.
אבל וואו כה שנהניתי!
ווואוו כמה שזה לא יורד מהרמה של ההיפותזה!
וואו כמה בלעתי את הספר הזה ואהבתי כל מילה, כל משפט, כל עמוד בו.
מושלם. באמת. כל מה שצריך מקומדיה רומנטית.
והפעם? הפעם גם נאס"א מצטרפים לחגיגה, אז ממש נחמד מהבחינה המדעית.
נעבור לתקציר, ואז עוד מחשבות:
"בּי קוּניגְסְוַואסֶר מנהלת את חייה לפי קוד פשוט מאוד: מה מארי קירי הייתה עושה? אם נאס"א היו מציעים לה להוביל פרויקט בהנדסה ובמדעי המוח – התגשמות אמיתית של חלום, אחרי שנים של הסתפקות בפירורים משולחן האקדמיה – מארי הייתה מסכימה ללא היסוס. ברור. אבל האמא של הפיזיקה המודרנית מעולם לא נאלצה לשתף פעולה עם ליווי וורד.
נכון, ליווי הוא גבר מושך בדרכו הגבוהה, הכהה וירוקת העיניים. ונכון, הוא תפס אותה בזרועותיו המשורגות ורבות העוצמה כמו גיבור של רומנים רומנטיים, כשהיא הפכה בטעות לעלמה במצוקה, ביומה הראשון במעבדה. אבל עוד בלימודי הדוקטורט הבהיר ליווי מה הוא חושב על בּי – אויבים מושבעים עובדים הכי טוב כשכל אחד מהם בגלקסיה משלו, הרחק, הרחק מכאן.
עכשיו הציוד שלה חסר, העובדים מתעלמים ממנה, ובּי מגלה שהקריירה המדשדשת שלה נמצאת בצרה צרורה. ייתכן שהאונה העורפית שלה מתעתעת בה, אבל בּי מוכנה להישבע שהיא רואה איך ליווי מתרכך והופך לסוג של בעל ברית, מגבה את המהלכים שלה, תומך ברעיונות שהיא מעלה... טורף אותה באותן העיניים הירוקות שלו. והאפשרויות גורמות לנוירונים שלה לירות לכל הכיוונים. אבל כשמגיע הרגע לעשות באמת צעד ולהעמיד את ליבה בסכנה, יש רק שאלה אחת שהיא חשובה באמת: מה בּי קוּניגְסְוַואסֶר תעשה?"
חלל? נאס"א? מדעי המוח? משונאים לאוהבים? מדען חתיך? אלי קנתה אותי שוב מהשניה הראשונה.
- אני אשמח לציין משהו בנוגע להשוואה בין הספרים: התסריט של "ההיפותזה של האהבה" ושל "מהמוח לאהבה" כמעט זהה, ראיתי ניואנסים שהזכירו לי את ההיפותזה, בעיקר במבנה העלילתי של הספר וגם בעובדה שאדם וליווי דומים או שהם גברים חתיכים, נחמדים וסקסים כמו שבי הייתה מתארת אותם. זו אחת הסיבות שהרבה לא אהבו את "מהמוח באהבה", כי הוא מאד דומה. ונכון, בסופו של דבר מדובר שוב ברומן בין מדענים שלא הכי מסתדרים, מדובר ברום קום, תפנית מוזרה בסוף העלילה וכו'. האם זה גורע מהספר עצמו? לא. אני חושבת שיותר מדויק לומר שזה קצת מוריד מאיכות הסופרת כי זה מראה שהיא נצמדת לאותו דבר, וכאילו לא מצליחה לשחרר מהתסריט המוצלח שלה. והוא אכן כזה, התסריט הזה שהיא יצרה מהנה מאד ומוצלח וזה למה לדעתי "מהמוח באהבה" לא יורד ברמה שלו מההיפותזה. מעריצים פשוט היו שמחים לקבל גיוון כלשהו, ואני יכולה להבין אותם, ולמה זה גרם להם פחות אהוב את הספר הזה...אבל הייתי שמחה שכן יתנו לו את הבמה שלו מבלי להשוות אותו יותר מידי להיפותזה.
YOU ARE READING
ביקורות ספרים
De Todoחיפשתם מיליון ביקורות באינטרנט האם ספר מסוים שווה לקריאה, ראיתם את מספר הכוכבים שהוא קיבל שמשתנה מאתר לאתר, בדקתם באפליקציות ודיברתם עם קוראים קודמים ואתם עדיין תוהים לעצמכם אם הוא שווה את הזמן שלכם? טוב, אז לא הייתי אומרת שהגעתם למקום הנכון, אבל הג...
