ביקורות ספרים

הגעתם לסם | You've Reached Sam

"We have too many voices inside our heads. You have to pick out the ones that mean something to you."

~ספר באנגלית, ולמזלכם לא תורגם לעברית~

הממממ היו לי ציפיות, היו לי.
.אנשים שאני סומכת עליהם דירגו אותו 5/5 ומלא ביקורות מדברות על כמה בוכים בספר הזה

את האמת אתם רוצים? לא הזלתי ולא דמעה אחת, יותר רציתי להעיף לדמויות סטירה מאשר לבכות עליהם.

קחו תקציר ונזדרדז לעניין:

הספר מספר לנו על ג'ולי שאיבדה את בן זוגה סם בתאונת דרכים ומתקשה להתנתק ממנו. שבוע לאחר מותו היא מתקשרת למספר הטלפון שלו, והוא, בדרך שנראית אינה אפשרית, עונה לה. סם, בן זוגה המת, הרים את הטלפון והיא שומעת את קולו מבעד לקו. אבל ג'ולי יודעת שהוא מת, ולמרות העובדה הזאת, שיחות הטלפון איתו מקשות עליה להפנים זאת. האם תצליח ג׳ולי להמשיך בחיה בלעדיו?

האמת, שנשמע מעניין, וזו גם אחת הסיבות שלקחתי אותו. בסופו של דבר אבל לקח לי חודשיים לסיים 292 עמודים מסכנים, כשכמעט את כולו קראתי במשמרות כי בבית לא היה לי חשק. למה לא הפסקתי אותו באמצע אתם שואלים? בגלל הציפיה שאולי בהמשך יהיה מעניין יותר.

אבל רגע אני מתלוננת המון אבל אתם בכלל לא יודעים על מה:

המון סימני שאלה- אז יש קונספט מעניין, החבר המת שלה עונה לה בטלפון, ובספר מתגלים עוד חוקים מוזרים בנוגע לזה. אבל האם אנחנו מקבלים תשובות ללמה זה קורה? איך? איפה הוא וכו? לא. זה פשוט תעלומה שלא נפתרת, ואני מצטערת אבל זה מעצבן אותי. אני רציתי לקבל תשובות של איך זה קורה ולא היה כלום.

דמות ראשית מעצבנית - אלוהים ישמור ילדה, כמה את יכולה לבכות על החבר המת שלך?! כן, זה עצוב, כן זה קשה, אבל את דמות ראשית בספר את צריכה לעבור תהליך כלשהו לא הגיוני ש-200 עמודים את רק בוכה ומתלוננת. הו גאד. אפילו החברים שלה דיברו איתה על זה, ורק בשלב הזה היא התחילה אולי קצת יותר להתפקס על החיים שלה.

סם ( הבן המת)- בהתחלה אהבתי אותו, אבל יש קטע בסוף שהרס לי את כל התדמית של הבן זוג החמוד. באמת, איך הוא דיבר מגעיל איכס, טוב שהוא מת ושישאר למות.

בתכלס מה קורה בספר? שיחות טלפון שלהם, וג׳ולי שבוכה ומתלוננת הרבה ולא מנסה לעשות משהו עם החיים שלה כמעט רוב הספר.

הדבר היחיד שהיה יפה בספר הזה ואולי המסר היחיד שלקחתי לעצמי זה כמה צריך לשחרר ( מה שלקח לדמות הראשית יותר מידי זמן). כמה חשוב זה לא לשקוע בבוץ של האבל כי אחרת החיים שלכם יהיו עצובים ולא יתקדמו לשום מקום, וברגע שתשחררו האוויר יחזור לכם לריאות. קיצר, פשוט לעשות את כל התהליך שהדמות הראשית עברה רק יותר מהר כי היא הגזימה לטעמי.

לא יודעת על מה אנשים בכו, באמת. יותר מידי שנאתי את הדמויות כדי לבכות עליהם ועל מה שקורה להם.

ואתם יודעים מה? אני שמחה לשנוא את הספר הזה כי הסופר עוכר ישראל.

דירוג: 2/5 לא טוב.
מספר עמודים: 293
הגבלת גיל: 12+ אין שום דבר מיני. רק העניין של המוות.
ז׳אנרים: רומנטיקה עצובה (?)
טריגרים: מוות, תאונת דרכים, אבל.