ביקורות ספרים

מצרפי המקרים | The Coincidence Makers | ספרות ישראלית

"ההבדל הוא פשוט. אנשים מאושרים מסתכלים על חייהם ורואים רצף של בחירות, אנשים אומללים רואים רק רצף של ויתורים."

כבר אמרתי שאני מעריצה של יואב בלום? אז אם זה לא היה מובן, אז אני צורחת את זה שוב.

עוד ספר שכל מה שנותר לי זה להשתחוות למוח הגאוני שלו ולומר לו תודה שהוא כתב כזו יצירה יפה.

מדובר בספר הביכורים של יואב בלום, שלפי רבים נחשב הספר הכי טוב שלו. אבל האם הוא מתעלה על "המדריך לימים הקרובים" שקראתי לפניו?

תקציר, ומתחילים:

פרפר שמניד את כנפיו גורם לסערה במקום המרוחק אלפי קילומטרים ממנו, אבל מי שכנע אותו להניד את כנפיו?שני סטודנטים מתיישבים זה ליד זו בשיעור משעמם, ומוצאים את אהבת חייהם, אבל מי דאג שדווקא שני הכיסאות האלה יישארו פנויים?

ספר עב-כרס עוצר קליע במעופו ומציל את בעליו, אבל ממי קיבל הסופר את הרעיון לעלילה המסועפת?
שלושה חניכים התקבלו למחזור 75 של "קורס מצרפי המקרים". היום הם כבר מקצוענים: גיא מתמחה בצירופי שידוך המפגישים זוגות אוהבים, אמילי מתמחה בצירופי השראה, ואריק מתמחה בכול, ככה לפחות הוא חושב. הם מסיטים גורלות בעזרת כוס קפה שמתנפצת על הרצפה ודואגים לפריצות דרך מדעיות בהשאירם חלון פתוח כדי סדק. והם פועלים תמיד על פי הוראות המשימה, המונחת לפנות בוקר תחת דלתם במעטפה חתומה. טוב, כמעט תמיד. כשמשימה יוצאת דופן מגיעה בוקר אחד, רוצח שכיר מופיע בעיר וזיכרונות מן העבר חוזרים לתבוע את שלהם - מצרפי המקרים מתחילים לדאוג לגורלם שלהם.

ככה בעצם מה שהתקציר אומר לנו, זה שלכל דבר שאתם חושבים שהוא "צירוף מקרים", בעצם יש אנשים מאחורי זה שעבדו על זה וגרמו לזה להראות צירוף מקרים, למרות שזה היה מתוכנן ולא מקרי כלל.

מעניין, נכון?

אם אמרתם לא עכשיו, עופו מהביקורת הזאת, אני כועסת.

זה רעיון כל כך מעניין, מורכב ולא משהו שיצא לי לראות לפני, ככה שאני אפילו לא ידעתי לאיזה כיוונים העלילה תלך.

כמו שכבר לדעתי אמרתי לפני, מבחינתי יואב בלום יצר ז'אנר משלו והוא בין הסופרים הכי ייחודיים ומקוריים שיצא לי לקרוא ספרים שלהם.

אבל בואו נהיה קצת יותר מסודרים, ואני דווקא אתחיל ממה לא אהבתי כי זה יעשה יותר סדר:

מתי העלילה מתחילה לעזאזל?- אז, אם ב"מדריך לימים הקרובים" אמרתי שמתחיל להיות מעניין בערך בעמוד 70, אז בספר הנוכחי העלילה עצמה מתחילה בעמוד 140. באמצע הספר. מה קורה ב- 140 עמודים הראשונים? שאלה טובה, כי גם אני שאלתי את עצמי את זה. חלק מהקטעים שם חשובים להכרת הדמויות, גם אם בהתחלה זה נראה לכם מיותר, וחלק לא היו וואו. זאת אומרת שהחצי הראשון של הספר לא וואו בכלל, ואז פשוט מגיע החצי השני שמשנה את הכל. וכמובן, שכדאי מאד לשרוד את 140 העמודים הראשונים, למרות העובדה שהמטרה של כל החלק הזה לא תמיד ברורה, הרעיון והעולם פשוט מעניינים שאתם תמצאו את עצמכם ממשיכים וממשיכים לקרוא מבלי להבין מה העלילה בכלל. אבל, מכיוון שמדובר בחצי ספר, זה אכן השפיע על הציון הסופי.

מה אהבתי?:

1. הרעיון- כבר דיברתי עליו, ואני אדבר עליו רבות, רעיון גאוני, מחושב, מורכב ופשוט מעורר סקרנות. אתם תרצו לקרוא עוד על איך העולם של מצרפי המקרים עובד, פשוט כי הוא בנוי כל כך טוב ומדויק. ממש מדויק, ברמה של שניות ומאיות שניה. ואולי נדמה לכם שמדובר רק ב"מצרפי מקרים", אבל הספר מציג לנו אנשים עם עבודות נוספות ומשונות לא פחות. זאת אומרת, לא מדובר רק במצרפי מקרים, מדובר בעוד עבודות דומות...אבל אני פשוט לא אגלה לכם. גאוני כבר אמרתי?

2. הדמויות- זוכרים את הקטעים ההתחלתיים שחלקם מיותרים וחלקם לא או שחלקם מרגישים מיותרים בהתחלה ואז בסוף מגלים שלא? אז קטעי הדמויות הראשיות הם כאלה. תוכלו לקרוא קטעים ולא להבין מה ולמה זה הכרחי, ואז תגיעו לרבע האחרון של הספר ותבינו שהקטעים האלה אם במודע או לא במודע, גרמו לכם להתקרב יותר לדמויות ככה שהסוף ישפיע עליכם יותר. הסוף לא היה חזק כמו שהוא היה, אם לא היה לי אכפת מהדמויות.

3. הסוף- כמובן שיהיה סעיף בנפרד על סיום הספר. תקשיבו, 60 עמודים פשוט נפלאים. תכננתי לקרוא רק 30 כדי לעשות דברים אחרים, אבל פשוט רצתי עליהם בלי לשים לב. וואו וואו וואו. זה מבין הסופים האלה שגורמים לכם להסתכל על כל הספר באור פשוט שונה ולרצות לקרוא אותו שוב פעם בשביל לחפש רמזים מטרימים. אני כל כך מבטיחה לכם שהסוף לא צפוי, וואו זו הייתה האחיות התפניות הכי לא צפויות שיצא לי לקרוא. ולמה זה קורה? כי אי אפשר לצפות את יואב בלום, זה הקסם שלו וזה מה שכל כך מייחד בהם. בשום עולם לא הייתי מצליחה לצפות את מה שקרה שם. בנוסף, אני וחברה שכבר קראה את הספר דיברנו איזה חצי שעה אחרי שסיימתי על הסוף הזה.

אם קראתם עד לפה ועוד לא חשבתם על להוסיף את הספרים של יואב בלום לרשימת הקריאה שלכם, אני מתפטרת. מצרפי המקרים זה פשוט ספר יפהפה על גורל, בחירה והרבה אהבה. סיימתי אותו תוך כמה ימים, וברור שאני עומדת לקרוא עוד ספרים שלו. ובכללי, מדובר בסופר ישראלי, הכי כיף לתמוך!

~ כתבתי לו גם הודעה באינסטגרם והוא ענה לי, אני אוהבת לפרגן שמגיע, וכל כך שמחתי שהוא הגיב!~

אז קיצר, רוצו לחנויות להשיג את הספר...או את המדריך לימים הקרובים, מבחינתי הם באותה רמה. ההתחלה במדריך לימים הקרובים יותר טובה, אבל הסוף של מצרפי המקרים הרבה יותר דופק את המוח לדעתי. 

ציון: 4/5 טוב מאד!

מספר עמודים: 277

הגבלת גיל: המממ...14+ נטו כי אולי הרעיון מורכב? אין מיניות ואין גם כמעט לדעתי אלימות.

ז'אנר: פנטזיה ישראלית, רומנטיקה- אבל שוב, הכי מדויק לקרוא לזה הזאנר שיואב בלום המציא. פלוס הספר הזה תחת הגדרה של ספרים אופטימיים ומנחמים, ואהבתי מאד את ההגדרה אז הוספתי לפה כדי שתדעו. יוצאים ממנו בהרגשה טובה.

טריגרים: התאבדות, מוות, חוסר ביטחון עצמי, תאונה. 

"להיראות רגיל- זה כנראה הכי קרוב שאפשר להגיע לבלתי נראה."

~ מישהו שיודע לצייר בבקשה יכול לצייר לי פאנארטים של הספר? אני חייבת~