ביקורות ספרים

THE LAST (האחרון)

"There are no ghosts in this hotel, just the ones we have created for ourselves"

~ ספר באנגלית, לא תורגם לעברית ~

את הספר "האחרון" מעולם לא תכננתי לקרוא או שמעתי עליו. היינו בחנות ספרים עם דודים שלי מאנגליה ( פה בארץ) והם רצו לקנות לכל אחד מבני הדודים ספר אחד. בשלב מסוים הם אמרו שאפשר שניים ( והיינו חמישה בני דודים)...בסופו של דבר רק אני ובת דודה שלי (תולעות הספרים במשפחה, והיא הפכה לכזאת בגללי) קנינו עוד ספר, והספר הזה היה "האחרון". התבלטתי בינו לבין עוד תעלומת רצח, אבל בסוף לקחתי אותו כי התקציר משך אותי ממש. עכשיו, הפעם אני לא עומדת לספר תקציר משלי, כי במקרה הזה אתם צריכים לקרוא את התקציר המקורי. אני אתרגם אותו לעברית ובסוף החלק אצרף תמונה של המקורי באנגלית כי מן הסתם שזה יישמע יותר טוב:

העולם יסתיים במלחמה גרעינית. 

אתה ועוד תשעה עשר שורדים, מחליטים להישאר במלון מבודד בשוויץ.

אתה מחכה, אתה שורד.

ואז אתה מוצא את הגופה.

לאחד מהשורדים יש דם על הידיים.

המירוץ למציאת הרוצח מתחיל...

לפני שהרוצח ימצא אותך.

תקשיבו שהתקציר פצצה: קצר וקולע, לא מספר הרבה, אבל מפחיד, מלחיץ ומותח. אתה מוצא גופה, מבין שיש רוצח במלון, ואתה צריך למצוא אותו מהר לפני שהוא יהרוג אותך. נכון זה מבוא לתעלומת רצח מצוינת מלאת דם ומתח? אז זהו, שלאכזבתי הרבה התקציר של הספר מטעה מאד. הוא גורם לך לצפות למשהו מסוים, אבל במקום זה אתה מקבל משהו אחר. 

הספר עצמו הוא מן סוג של תיעוד של הדמות הראשית שנקראת "ג'ון קלר" ( לא הדמות מ- "כולם היו בניי"). ככה שכל הספר, הוא בעקרון מה שג'ון כתב על המאורעות שקרו במלון.

דברים שאהבתי:

1. עלילה- הסיפור עצמו מצוין ומעניין. חוץ מעניין התעלומה קורים עוד המון דברים מסביב. בשלב מסוים המוח האנושי, שסגור במלון כמעט חודשיים מתחיל להשתגע והדמויות מושפעות מהבידוד הזה ומהמחשבה שסוף העולם הגיע. והשגעון הזה, והפחד שלהם, מתבטא בכל שלב בספר ובדרכים מגוונות. ממש אהבתי את העניין הפסיכולוגי הזה, כי זה הרגיש כל כך אמיתי. הדמויות באמת התחילו להשתגע, ועל כל אחת כל העניין הזה השפיע בדרך אחרת שמתאימה לה. העניין הזה היה ממש יפה.

2. דמויות- זה ספר ראשון שאני קוראת ומסיימת שהדמויות הראשיות בה הן לא נערים ונערות. הספר הזה הוא ספר מבוגרים לכל דבר, וכך גם הדמויות מבוגרות יחסית...הכי צעירות שם הן סטודנטים והדמות הראשית הוא גבר בן 40, פרופסור באוניברסיטה. זה היה מעבר בשבילי, מעולם שלם של ספרי נוער לעולם של ספרי מבוגרים עם דמויות של מבוגרים. ולמרות שהדמויות לא בגילי, הצלחתי להתחבר לכולן ( לכל החבורה הראשית לפחות...). הן היו מעניינות, כל אחת עם סיפור מיוחד משלה ומצחיקות ( ניית'ן אהובי). גם החיבור ביניהם היה טוב וטבעי ויחד עם הגיבור גם אנחנו התחברנו לעוד דמויות במלון. מה שכן, התרחקתי מדמויות מסוימות כשחשבתי שהן הרוצח...אבל זה טבעי והגיוני שיקרה.