קוטל המלכה | QueenSlayer | קלע הכשף #5

70 5 3
                                    

"רק אחר כך, נשבר החלק האחרון של מה שהיה עד אז הלב שלי והתחלתי לבכות כמו ילד, כי מתברר שאפילו גבר שבנשמתו יש רק אופל יכול לחוש כאב."

וואו, אני אפילו לא יודעת מאיפה ואיך להתחיל לדבר על היצירת מופת הזאת שנקרא "קוטל המלכה". אני יודעת שעד עכשיו הביקורות על הסדרה לא היו מלבבות, בעיקר הספר האחרון שהתברר כאכזבה. הספר הזה, הספר החמישי בסדרה, משנה הכל- ורק לטובה.

נתחיל, בקטנה, מהתקציר, ואז נעבור לביקורת שכנראה תהיה מלאה בדימויים מוזרים על איך הרגשתי תוך כדי הקריאה עוצרת נשימה הזאת ( תרתי משמע). אין ספוילרים לספרים הקודמים, הסיפור לא קשור:

קלן פשוט לא מצליח להתנער מצרות ולחיות בשלווה בחיי הנדודים שלו ושל שותפו העסקי רייקס. מבלי לשים לב, קלן מורח את דמו שלו על דגלה של מלכת דארום, אחת האימפריות הגדולות ביותר- ומעשה כזה שווה להכרזת מלחמה על האימפריה, מעשה בגידה, שעונשו מוות. הפתרון המהיר ביותר לבעיה היא להרוג את המלכה עוד לפני שתחתום את גזר דינו, אך כשהוא פוגש את המלכה בת האחת עשרה, הוא מגלה שהיא הרבה יותר חכמה ומתוחכמת משחשב, ושהילדה הקטנה נמצאת בסכנה גדולה מידי לגילה.

כבר מהתקציר ניתן להבין שהספר יתרכז בבית מלוכה, באצילים, בתככים ומזימות- וזה באמת מה שקרה. אני כל כך אוהבת את הז'אנרים האלה- המלכותיים, הפוליטיים, המסובכים. והפוליטיקה והתככים לא מפסיקים עד לעמודים האחרונים של הספר. כל אחד חושב שהוא יותר חזק וחכם מהשני, ככה שמתבצעות בו המון מזימות, תוכניות ורצח- וקלן המסכן שלנו, נכלא לכל זה בלית ברירה. 

כבר ברגע שקלן חוגג את יום הולדתו השמונה- עשרה ומכניסתו לחצר המלוכה, ניתן להרגיש בשינוי שיש בספר הזה להבדיל משאר הסדרה. הספר הזה, הרבה הרבה הרבה יותר בוגר. אם עד עכשיו הספרים הרגישו לי מיועדים לנוער- צעיר ותו לא, הספר הזה כבר לגמרי משתייך לנוער בוגר. זה ספר מסובך, זה ספר מתוחכם, חכם, מלא ברצח, בהערות על מיניותו של קלן ( אוגה בוגה) ואונס. הילד התבגר, וככה גם התכנים של הסדרה. זה ספר קשה, מאד. יש פה אונס, ויש פה מחשבות אובדניות ולא כזה בקטנה כמו בספרי נוער צעיר. יש. ויש סצנות נוראיות, ומזעזעות שהיה לי כל כך קשה לקרוא, והייתי על סף דמעות. או שעצרתי לכמה שניות כדי לנשום ולעכל. זה ספר בוגר יותר, אפל יותר, קשה הרבה יותר- לא לבעלי לב חלש.  האמת שקצת מוזר לי התפנית הזאת שהסדרה קיבלה, כי זה היה מאד חד- אבל אני אוהבת את התפנית הזאת. מאד. 

למזלנו, אין כזה דבר שלא יהיו עקיצות וירידות מצחיקות בין רייקס לקלן- הדברים האלה קצת מיתנו את אכזריותה של העלילה. הם קצת הקלילו דברים. אני פשוט מאוהבת בשניהם יחד, שיתחתנו כבר וזהו.

ראיתי בכמה ביקורות באתר גודרידס שטוענות שהספר הזה, לעומת הספרים הקודמים, מתקדם לאט. ואני חייבת להודות, אני ממש לא מסכימה. הספר היה לי מהיר. קורים בו כל כך הרבה דברים שלפעמים זה הרגיש כמו מעמסה על המוח- הייתי צריכה לעצור, לחזור לעצמי בראש על מהלך הדברים ורק אז לחזור לקרוא. כל פרק קרה משהו מעניין, שגרם לי לא לרצות להניח את הספר מהידיים. יש סיבה שסיימתי אותו ב- 5 ימים והוא העביר לי את הבידוד בצורה נפלאה. חזרתי הביתה היום, אחרי ששוחררתי לחופשי, וברגע שרגלי דרכה בבית חטפתי את הספר מהתיק, התיישבתי בסלון והחלטתי שאני מסיימת אותו כאן ועכשיו כי הלב שלי לא עומד בזה יותר.

ואם כבר מדברים על לב. הספר הזה לקח את הלב שלי, לקח סכין, קצץ את הלב שלי לחתיכות קטנות וזרק אותן לתוך טוחן אוכל. את הנפש שלי הספר הזה קימט וסחט כל דמעה שאפשר. עברתי מקצה לקצה שני. רציתי לבכות, רציתי לכעוס, רציתי לשמוח, רציתי לצרוח- רציתי כל כך הרבה דברים על כל כך הרבה דמויות שונות. וואו. הספר הזה זה טלטלה נפשית. וכל פרק המצב הנפשי השתנה, שתבינו. משהו פסיכי.

ואני די בטוחה שהבנתי את כל המזימה שנרקמה פה לאורך כל הספר. זה היה קשה, אבל קרה איזה פעמיים שזה הוסבר בצורה מלאה ואז נפל האסימון. 

אגב, פריוס היא אחת הדמויות הנפלאות של הספר- והיא לא מופיעה בספר בכלל. והאמת? היא לא הייתה חסרה לי. ממש לא. קלן כבר לא צריך אותה- הוא למד ממנה כל מה שהוא יכל, וכעת הוא יכול לשרוד לבד.

בפעם הראשונה בסדרה אני חושבת, אין לי משהו רע לומר על הספר. הוא פשוט היה סוחף, מרתק, מתעתע ברגשות. היה פשוט תענוג לקרוא אותו. זה ספר קשה ומטורף- וכל הכבוד לסופר עליו. כשהתחלתי לקרוא אותו ציפיתי שהוא יהיה כמו כל ספר עד עכשיו, בסדר על גבול הטוב. אבל הספר הזה התעלה על כל הציפיות שאי פעם יכולתי לדמיין. הספר הזה, מבחינתי, עלה לרף חדש והעלה לכל הסדרה את הרף. אז אני מקווה מאד שהספר השישי והאחרון לא יירד מהרף הזה- אני רוצה שהוא ישאר או באותו רף או יעלה גבוה יותר. אם הספר השישי ייפול, זו תהיה אכזבה ענקית- כי עכשיו יש לי ציפיה ענקית ממנו.

ציון: 5/5 יצירת מופת.

מספר עמודים: 434.

גיל: 16+ ( הספר הזה גם עלה ברף הגיל לטעמי). 

טריגרים: אונס, התאבדות, אלימות קשה. 


ביקורות ספריםWhere stories live. Discover now