City of crime

Part 13

פרק 13:
שעות הערב המאוחרות הגיעו מוקדם מהצפוי וכבר הייתי לבושה בחולצת סטרפלס של היילי וג׳ינס שהיא קנתה בטעות במידה אחת יותר. מידותיה של היילי היו קטנות במיוחד והרגשתי שהחזה שלי עוד שנייה מתפוצץ ופורץ החוצה מתוך הסטרפלס הקטן הזה, ולכן כל הזמן הרמתי אותו ללמעלה. הגינס החמיא לגופי ופס קטן מבטני הופיע מהרווח שהיה בין הסטרפלס לג׳ינס.
היילי לעומתי לבשה שמלה קטנטנה שבקושי הסתירה משהו אבל החמיאה לה כמו שכל דבר מחמיא להיילי, החזה שלה שהיה קטן משלי אך במידות הנכונות לגופה בלט יפה מהמחשוף קו ישר שהיה, היה לי ברור שמתחת היא עם פוש אפ. ישבנה המעוצב להפליא מכל הספורט שהיא עושה כמעט הציץ מהאורכה הקצר של השמלה, ורגליה הארוכות בשילוב עם שיערה הבלונדיני והעיניים הכחולות והמשגעות שלה נתנו לה מראה של דוגמנית.
תמיד ידעתי שהיילי מבזבזת את חלק מהכסף שהיא מקבלת על בגדים, בניגוד מוחלט ממני היא לא הייתה היחידה שפירנסה את משפחתה הצנועה והטובה.
היא נעלה עקבים למרות שגם בלי זה גובהה היה מרשים. אני לעומתה שמתי סניקרס שחורות שלא עזרו לגובה הנמוך שלי להיראות יפה יותר ולא גרמו לרגליי להיראות ארוכות יותר כדי ליצור אשליה של גובה. אבל זה לא שתכננתי להרשים מישהו, סך הכל אני נפגשת עם החברים החדשים שלה.
אנחנו עומדות מול המועדון שבו אנחנו עובדות, יותר בטוח לנו לבוא לכאן מאשר לשאר המועדונים, בנוסף, יותר קל לנו לקבל אישור להיכנס לכאן.
אני לוקחת נשימה עמוקה לפני שאנחנו נכנסות, בידיעה שהנשימה הבאה שאקח תהיה מלאה בריחות של אלכוהול וזיעה.
המועדון היה צפוף מהרגיל, המוזיקה החזקה שלעולם לא אתרגל אליה החרישה את אוזניי וגם כשצעקתי להיילי היא לא שמעה אותי.
מראה האנשים הנדחסים אחד בשנייה עשה לי בחילה והמקום הרגיש יותר כמו כלוב סגור מלא באנשים, אף פעם לא הבנתי מה אנשים מוצאים במועדונים, וכנראה אף פעם לא אבין.
פילסנו את דרכנו בין האנשים הרוקדים, חלקם היו שיכורים שהסכימו לעצמם לגעת בנו, חלקם הסריחו מזיעה שהייתי צריכה לעצור את נשמתי כשעברתי לידם.
היילי החזיקה את ידי בחוזקה כאילו היא מפחדת לאבד אותי, אך ידה השתחררה ממני לאחר כמה דקות והתנופה באוויר לכיוון חבורת אנשים, הנחתי שאלו חברים שלה.
״היי״ היילי פנתה לכיוונם בהתלהבות, לפתע כאילו היא נזכרה בקיומי היא משכה אותי לצידה, ידה הונחה על כתפי בנינוחות, ידעתי שהיא נשענת עליי כי קשה לה כבר עם העקבים אבל היא עשתה זאת בכזו אלגנטיות שאף אחד חוץ ממני שמכירה אותה כמעט כל החיים לא היה שם לב לזה.
״זאת ג׳סיקה״ היא הצביעה לעברי, הם חייכו אליי חיוכים חברותיים, ״ואלה״ היא פנתה אליי הפעם, ״ללי, ליאם, דרייק, ברנדון ואמילי״ היא הצביע על כל איד כאשר הציגה אותו, ללי ואמילי חייכו אליי בחום, הן נראו מתוקות,יכלתי להבין למה ג׳סיקה התחברה אליהן ולא הופתעתי שמיד לאחר מכן היא חיבקה קודם את שתיהן, למרבה הפלא הן היו לבושות דומה לי. ליאם וברנדון הסתכלו עליי וסרקו לשנייה את גופי, תחושת אי נעימות עברה בתוכי אבל היא נעלמה כשהם חייכו לעברי, כשכל אחד מהם נישק את היילי בלחייה הבנתי שאותם היא מחבבת אפילו יותר מהבנות.
ואז ראיתי את מבטו של דרייק, הוא בחן אותי בזלזול ובשעמום, עיניו רשפו וטיפת נחמדות לא נראתה אצלו, גופי נרעד למראה עיניו הירוקות שבוחנות את גופי, כל גופי הרגיש שהוא בלאגן וסכנה מהלכת, ולא ידעתי שאי פעם ארגיש שמישהו יותר גרוע מתומאס.
היילי לא התקרבה אליו, כנראה שהם לא מסתדרים ויכלתי להבין למה, אפילו שהוא נראה רודף שמלות לא קטן ולא אתפלא אם הם שכבו.
עיניו הביטו בעיניי סוף סוף, ירוק מול חום, ואז נפלט מפיו המשפט שלא ציפיתי לו, גופי חטף הלם והרגשתי כאילו מישהו שפך עליי מים קרים, או אולי בכלל מים רותחים, חמש מילים שנשלחו לעברי והן הרתיעו אותי ממנו סופית.
״אז את הבחורה של תומאס?״.
-
מקווה שאהבתם.
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות❤️.
אוהבת,
הדר❤️.