City of crime

part 2

פרק 2:
*כמה שעות לפני כן*
-נקודת מבט ג׳סיקה-
זה היה יום רגיל, עד כמה שיום במקום הזה יכול להיות רגיל. ישבתי בבית ואכלתי ארוחת בוקר כשאני תוך כדי מדפדפת בהודעות בטלפון שלי.
לא עברו יותר מחמש דקות שבהן אני אוכלת והיילי התקשרה אליי, ״אחותי, עוד יום עבודה היום, את באה נכון?״ היא צעקה לי בטלפון, ״היילי, את מבינה שהצעקות שלך בטלפון יותר הורסות לי את עור התוף מהשירים שבמועדון?, את יותר גרועה מהרמקולים״ אמרתי לה לאחר שהרחקתי את אוזני מהטלפון מתכוננת לצרחה הבאה, ״סליחה מאמי, קיצר את באה?, לבוא לארגן אותך?, אמרו שהיום יש אורחים חשובים חייב להיות הכי יפות, הכסף זורם להם בכמויות״ היא דיברה מהר, כמו שקורה לה תמיד כשהיא מתרגשת או מתלהבת ממשהו, ״כן היילי אני באה, זה לא שיש לי ברירה, ואני לא רוצה להיות מפוצצת באיפור כמו שאת עושה כל הזמן. אני אעשה את הבייביליס הרגיל שלי וזהו״ אמרתי לה יודעת כבר מראש מה היא תגיד, הרי כל יום מחדש אנחנו עושות את השיחה הזו, ״אחותי את מבאסת, בכל מקרה ניפגש שם ותבואי סקסית כרגיל״ היא אמרה לי באוזן ומיד לאחר מכן נשמע קול הנשיקה דרך הטלפון ואת הניתוק שלה בלי לתת לי להיפרד לשלום. כל כך מתאים לה לנתק ככה, מגיל קטן היא לא הייתה נותנת לי לסיים להגיד דברים, ואם הייתי צריכה לתאר אותה במילה אחת הייתי מתארת אותה כמשוגעת, זה לגמרי מה שהיא. בלונדינית, עם עיניים בצבע כחול כמו הים וגוף משגע. כל גבר שרואה אותה מתהפנט מיופיה, אני מודה שאם הייתי לסבית גם אני הייתי נמשכת אליה.
עליתי לחדרי מוציאה את בגדי החשפנות שלי שלא מסתירים יותר מידי, זרקתי אותם בתרמיל גב הקטן והישן שלי, הוצאתי את המסלסל והתחלתי לסלסל את שיערי בעדינות, לא רציתי שזה יראה עשוי מדי, אני לא אוהבת שרואים שהתאמצתי, שלא יחשבו בטעות שיש לי מספיק כסף כדי לשבת במספרה שעות בשביל שיעבדו לי על השיער עד שהוא מושלם, לא האמנתי בשלמות, תמיד האמנתי שהיופי הטבעי הוא זה שמושלם, אני בטוחה שאפשר להבין לבד מי לא הסכימה איתי, היילי.
שמתי עליי סווטצר אפור, מכנסי טרנינג ישנים, וסניקרס ישנות. נעלתי את הבית והתחלתי ללכת ברגל לכיוון המועדון חשפנות שאני עובדת בו.
המצב הכלכלי שלנו לא משהו, כמו של רוב האנשים בעיר הזאת, אני לא יכולה לקנות מה שאני רוצה, אין לי מכונית שאני אוכל לנסוע איתה תמיד ממקום למקום אני צריכה ללכת ברגל, זה לא שאין תחבורה ציבורית אבל תאמינו לי שבמצב של העיר שלנו, עדיף שיאנסו אותך ברחוב מאשר בתחבורה הציבורית מול כל האנשים שם.
כשהגעתי למועדון חשפנות נכנסתי מהכניסה האחורית, שמעו שהמועדון כבר מלא ומפוצץ, משהו שדיי הפתיע אותי עקב העובדה שכשבאים לכאן אנשים מפוצצים בכסף המועדון פנוי רק להם.
נכנסתי לאחד מתאי הלבשה שיש לנו בחדר האחורי, הורדתי את בגדיי במהירות ושמתי עליי את בגדי החשפנות , נעלתי את נעלי העקב הגבוהות שלי, והייתי מוכנה. יצאתי מהתא הלבשה ושמתי עליי חלוק סאטן שהיה לכל חשפנית, שמתי את התיק הקטן שהבאתי איתי בתא שיש לי הצלחתי בכוח לדחוף לשם גם את הבגדים שבאתי איתם, התא הקטן הזה מכיל הרבה יותר ממה שנראה שהוא יכול להכיל.
צעקה מאחורי הפתיעה אותי וגרמה לי לקפוץ במקומי בבהלה, הסתובבתי וראיתי את היילי מתגלגלת מצחוק, שיערה הבלונדיני היה מסודר בגלים קטנים וצפופים פניה היפות והחלקות היו מלאות במייקאפ, ״היית צריכה לראות איך קפצת״ היא אמרה וצחוקה המתגלגל הדהד בחדר,״את לא שפויה זו כולה אני, זה לא שמישהו יבוא ויחטוף אותך פה״ היא הוסיפה ממשיכה להתגלגל מצחוק וכל המבטים של הנוכחים בחדר הופנו אלינו, החוסר טאקט שאופייני לה בלט, באמת חטפו אותנו כדי שנעבוד כאן, ״היילי זה לא מצחיק הורדת לי את הלב״ אמרתי, מנסה להתעלם מצחוקה המתגלגל כדי לא להידבק בו,״ אל תעשי את זה יותר״ הוספתי בנזיפה, קצב ליבי עדיין לא האט ואני בטוחה שעל הפנים שלי עדיין מראה מבוהל, ״סליחה אהובתי, אבל זה היה קורע״ אמרה ונתנה לי נשיקה בפה אני יכולה להישבע שאם היא לא הייתה שמה את האודם הבורדו שלה רק לפני שהיא עולה לרקוד על העמוד כל השפתיים שלי היו מלאות באודם.
״ג'סיקה, היילי, בואו לפה אתן צריכות לעלות עוד מעט עם השאר אתן לא יכולות לאחר לי״ האחראי על החשפניות אמר. התחלנו לצאת למחוץ לחדר של החשפניות, כולן כבר מתחילות להוריד את חלוק הסאטן שלהן במהירות ורק אני מורידה אותו באיטיות, עדיין לא התרגלתי לעובדה שאני עובדת בתור חשפנית. סיימתי להוריד את החלוק ועליתי לבמה, המבטים של כולם היו עלינו, יותר נכון על הגוף שלנו. מהבנות הגיעו מבטי שנאה ומהבנים מבטים חרמנים. התחלתי לרקוד על העמוד מסתכלת על כולם, פעם ריקוד היה התרפיה שלי, היום זה הדבר השנוא עליי. מבטי נעצר על מבט אחד המבט של תומאס, הוא בחן את גופי ואת פניי, עוקב אחרי כל תנועה ותזוזה שלי אני קולטת אותו תוך כדי מדבר עם חבר שלו ומסמן לו לכיווני עם עיניו.
אחרי כמה דקות שהרגישו נצח ירדתי מהעמוד כשמבטו לא עוזב את פניי וגופי, גם כשאני מסתובבת ומתרחקת אני יכולה להרגיש את עיניו, נועצות חורים בגבי. תחושה מצמררת עברה בגופי, וכל הגוף שלי בוער וצועק לי מבפנים, ׳סכנה!׳.
-
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות❤️.
אוהבת,
הדר❤️

לדמויות👇