City of crime

Part 20

פרק 20:
-נקודת מבט ג׳סיקה-
מוזיקה מרגיעה התנגנה ברקע, הבר שישבנו בו התאים בדיוק למצב רוח שלי, אולי לא התחברתי למועדונים, אבל ברים עשו לי את זה. המוזיקה המרגיעה שלא גורמת לעור התוף להיקרע, הדרך לדבר עם אנשים בלי לצעוק להם וגם זה בלי שהם בטוח ישמעו, המקומות ישיבה המרובים והכי חשוב, לא צריך אישור מהעולם התחתון.
הברים היה המקום הבטוח של כולם, לא היו כאן סכנות, זה היה מקום רגיעה, וכרגע, הדבר היחיד שהייתי צריכה זה להירגע.
השיחה עם היילי השאירה אותי במצב רוח סוער במיוחד, אבל להבריז היה משהו שאני שונאת שעושים לי אז לא יכלתי לעשות את זה בטח שלא לחברים החדשים שהכרתי.
המרחק ביני לבין היילי היה ברור, כל פעם שניסתה להתקרב המבט שלי נהיה מרוחק יותר עד שבשלב מסוים היא פשוט לא העזה כבר לנסות לגשת.
הכיסא בר שישבתי עליו היה נוח ביותר והמים ששתיתי מולאו פעם אחר פעם, לא אהבתי אלכוהול אף פעם, בעיקר בגלל התופעות לוואי שהוא מביא איתו ביום שאחרי.
המקום לצידי היה פנוי בגלל שישבתי בכיסא השמאלי ביותר. מימיני ישבה אמילי שלא טרחה לדבר איתי מאז הנשיקה שנתנה לי בלחי כשהגעתי.
בהיתי בכלום ובשום דבר, שום מחשבה לא חלפה בראשי, הרגשת בדידות תקפה אותי, אף פעם לא היו לי כישורים חברתיים, בטח שלא בסביבת אנשים חדשה, החברות עם היילי הייתה נוחה ואף פעם לא היה לי צורך ליותר ממנה.
״את נראית בודדה״ קול מוכר נשמע קרוב אליי, ליבי נרעד בחזי ומצב התקיפה שלי נכנס לפעולה. מבטי נשאר באותו מקום אך מזווית עיניי קלטתי את ניצוץ עיניו הירוקות שאף אחד לא יכול היה לפספס, היה בהם משהו מיוחד, בדיוק כמו בעיניים של אחיו.
״אתה צריך משהו?״ שאלתי בנינוחות שלא התאימה ללחץ שהורגש בחזי, מבטי הופנה לעברו אותו מבט מסוכן כמו בפעם הראשונה שנפגשנו.
״אז אח שלי נתפס עלייך? או שזאת סתם שמועה?״ הוא שאל בהתגרות, קולו היה גבוה מספיק כדי שחבריי החדשים ישמעו אבל לא מספיק גבוה כדי ששאר הבר ישמע.
עיניים ננעצו בגבי, וידעתי שאם אסתובב יהיו שם חמישה זוגות עיניים שבוחנות את גבי בקפידה. אז הסתובבתי, לא התפלאתי לגלות שצדקתי.
״זה נכון מה שדרייק אומר?״ קולה של אמילי נשמע, ״את ותומאס?״ ללי הוסיפה, ״היית צריכה להגיד לנו לפני״ ליאם אמר, ״זה רציני ביניכם?״ברנדון הוסיף.
קולותיהם התערבבו בראשי, השאלות תקפו אותי והרגשתי כאילו אני מאבדת את עצמי, ההבנה שאני הולכת לאבד את החברים שרק הכרתי הכתה בי והכל בגלל מה שדרייק אמר.
״תומאס מתעניין בה אבל אין ביניהם כלום״ קול נשי ומתקתק נשמע, לילה שלם שלא רציתי לשמוע ממנה ועכשיו רציתי לנשק אותה.
״אם הם לא ביחד, אז מה הוא עושה כאן?״ ללי שאלה במהירות.
״בא לבר, כמו הרבה מאוד אנשים שגם את ביניהם ללי״ היילי השיבה בתקיפות, שנאתי חטטנות מאנשים שאני לא מכירה מספיק, והיילי ידעה את זה.
״תנשמי היילי, אי אפשר להגיד משהו כדה בלי לצפות שיהיה לנו על זה שאלות״ אמילי תקפה חזרה, מגנה על ללי, לא היה צריך להגיד בשביל לראות שהחברות של אמילי וללי קרובה יותר מהחברות שלהן עם היילי, הנחתי שהן מכירות לפני.
״אין כלום ולא יהיה כלום, רדו מזה״ אמרתי במהירות, ההרגשה שהם רבים בגללי הציקה לי.
״הוא באמת מסתכל עלייך מאז שבאנו ולא הבנתי למה״ ליאם הוסיף כבדרך אגב, מתעלם ממה שאמרתי ומהבקשה שלי. חיוך משועשע עלה על פניו, כנראה כתוצאה מהמבט העצבני שעלה על פניי.
״אני חושב שאת צריכה לתת לו הזדמנות״ ברנדון אמר בזמן שהוציא את עשן הסיגריה שהדליק כשכל השיחה התחילה. ברנדון היה השקט בחבורה, הוא לא הרבה לדבר, אבל היה בו משהו מנהיגותי שאף אחד לא יכל להתעלם ממנו.
״את רואה שאני לא היחידה שחושבת ככה״ היילי פנתה אליי בהתרגשות, פתאום כולם מסביבי ממש שמחו מהעובדה שתומאס מתעניין בי, פתאום השאלות שלהם לא היו חוקרות ומעיקות, כנראה שברנדון באמת משפיע עליהם.
הסתובבתי לדרייק, חצי חיוך עלה על פניו, המבט המסוכן נשאר, ידעתי שהוא עשה זאת בכוונה, וממש מאחוריו, לא רחוק ממנו, קלטתי בלורית חומה שמסודרת בקפידה, עיניים כחולות בהירות, חליפה שחורה ואלגנטית הייתה מונית על גופו בקפידה ועשתה חסד עם הגוף שלו, כוס וויסקי הייתה בידו, וקריצה אחת קטנה שהרסה את כל הבהייה שלי בו, וגרמה לי למבוכה.
הסתובבתי במהירות לחברים שלי, מקווה שהם לא ראו את הסיטואציה.
״אז את מתכוונת ללכת אליו?״
-
באמת שעכשיו זה הפרקים שאני ממש אוהבת והכל מתחיל להתקדם לאט לאט.
מקווה שאתם נהנים כי יש למה לחכות.
אשמח לקרוא את דעתכם על הפרק.
באהבה והערכה,
הדר❤️.
2/4