City of crime

Part 52

פרק 52:
-נ.מ ג׳סיקה-
ישבתי בין רגליו של תומאס כשידיו מחבקות אותי וראשי נשען עליו, אהבתי להיות איתו הוא הרגיע אותי, אבל ידעתי שאלו הולכים להיות הרגעים האחרונים שלנו ביחד והתענגתי על כל רגע חורטת בתוכי את התחושה הזאת.
הסתכלתי על פניו וניסיתי לזכור במוחי כל הבעת פנים שלו שהיא לא כעס, הבעות פנים ששמורות רק לי, שמחה, אהבה ורוגע.
״מה?״ תומאס שאל אותי וצחק, לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלו. ״כלום. אני אוהבת אותך.״ אמרתי בחיוך יודעת שלא תהיה לי הזדמנות להגיד את זה שוב כנראה, הפעם הראשונה והאחרונה. ״גם אני אוהב אותך.״ הוא אמר בחיוך כובש וכמעט נמסתי, שפתיו נפגשו בשלי בשניות אך ידעתי שאם אכנס לתוך זה המטרה שלשמה באתי לא תתקיים בחיים. ורציתי להזהיר את תומאס, הייתי חייבת להזהיר אותו.
התנתקתי משפתיו וקמתי מרגליו ועברתי לשבת על הספה סובבתי את גופו שיהיה מולי וככה ישבנו פנים מול פנים ברצינות מוחלטת. ״אני צריכה לספר לך משהו.״ אמרתי בזריזות לפני שאחטוף רגליים קרות. ״מה קרה?״ הוא הרצין לגמרי ופניו היו חמורות סבר עוד לפני שסיפרתי לו מה היה.
״לפני כמה חודשים היילי הכירה לי את חברים שלה, ליאם, ברנדון, ללי ואמילי. בהתחלה זה היה חברות רגילה עד שהיא סיפרה לי מה הם עושים באמת, שהם חלק מהמורדים בך ואני החלטתי להצטרף אליהם.״ אמרתי וידעתי שעכשיו אין דרך חזרה, ההבעה של תומאס הפכה למנותקת וקרה מבט שבחיים לא הופנה אליי לפני זה. ״הייתי תמימה והפחדת אותי למוות אז והחלטתי שהם צודקים ושאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים כשאתה משליט טרור כזה, הרגשתי את הטרור הזה בכל נים בגוף שלי, אין תירוצים למה שעשיתי, ותקופה ארוכה עמדתי מאחורי זה ועכשיו אני כבר לא תומכת בזה.״ המשכתי לספר במעט לחץ ממבטו שרק נאטם יותר ויותר. ״המשימה שלי הייתה להתקרב אליך ולמצוא נקודת תורפה אצלך, אם זה בבית אם זה בגוף ואם זה בכלל בנפש, העיקר למצוא דרך לפגוע בך.״ אמרתי ודמעות כבר עמדו בעיני אבל ידעתי שאסור לי לתת להן לרדת, ״אז עשיתי את זה באתי לכאן ושכבתי איתך פעם אחרי פעם עד שהפכנו את זה לרציני, אבל אני מניחה שהמוח האסטרטגי של אמילי לא צפה את זה שאני אתאהב בך ואוהב אותך כמו שאתה, אתה מבין תומאס לא העברתי להם כלום עליך אם היו מכירים אותך כמו שאני מכירה אותך אנשים לעולם לא היו מורדים בך אם תראה את הצד שאתה מראה לי לכל השאר רק יתמכו בך יותר.״ אמרתי וסיימתי את הסיפור והוספתי משהו אישי שבאמת האמנתי בו, אם תומאס ינהג ברחמים ובטוב לכולם כמו שהוא נוהג איתי בטוב ובסבלנות יאהבו אותו יותר, הייתי בטוחה בזה.
אבל תומאס לא יכל להסתכל לי בעיניים, הוא תפס את ידי וגרר אותי אחריו לחדרו בזמן שהוא מחייג בטלפון שלו לכריס, ״אני רוצה שתביא אליי למרתף בבית את היילי, ליאם, ברנדון, אמילי וללי, את כל החבורה המזוינת של ג׳סיקה יש לנו הרבה על מה לדבר איתם.״ הוא אמר ברוגע אכזרי שלא שמעתי ממנו כבר הרבה זמן, הוא הכניס אותי לחדרו וסגר את הדלת נועל אחריו. ״לא תומאס אתה לא מבין הסיפור לא נגמר יש עוד פרט שלא סיפרתי לך.״ צעקתי מודעת לעניין שהיילי הייתה מלכת השמועות וכבר הפיצה מה שהיא יודעת ושאין דרך לעצור את זה כבר. ״תסתמי את הפה המזויין שלך ג׳סיקה אמרת מספיק אני לא רוצה לשמוע ממך.״ הוא צעק ושמעתי את צעדיו מתרחקים מהדלת ובתגובה נתתי לדמעותיי לרדת.
-
לפני שאני כותבת כמה מילים על הפרק, אחת הקוראות כתבה לי בשאלון שהיא תשמח לדבר איתי באינסטגרם ויש רק אחת כזאת אז אם את קוראת את זנ אני בטוחה שאת יודעת שזו את, יש לי עמוד באינסטגרם של סיפורים שהסיפור עולה גם לשם love.story098 תשלחי לי לשם הודעה פשוט לא הצלחתי למצוא אותך, נקשקש קצת. ובלי קשר כל אחת מוזמנת לשלוח לי של הודעות אני הכי זמינה שם!.
תנשמו עמוק יפות שלי. אני יודעת כמה כולכן חיכיתם לפרק הזה וכמה אני חיכיתי לעלות לכן אותו.
אחד הפרקים שאני יותר מגאה בו.
אשמח לקרוא את המחשבות שלכן לגבי ההמשך ואת דעתכן על הפרק.
אוהב ומעריכה בטירוף את הסבלנות שלכם,
הדר❤️