City of crime

Part 18

פרק 18:
נ.מ ג׳סיקה:
כשקמתי בבוקר ידעתי מה הדבר הראשון שאעשה היום, התלבשתי, קבעתי בבית קפה נחמד ויצאתי.
אירועי היום הקודם עברו בראשי, כאילו המוח שלי לא רוצה לשחרר מהטראומה שעברתי.
נכנסתי לבית קפה, חיוך מרוח בליפסטיק ורוד ובובתי התקדם לעברי, עיניה הודגשו באייליינר שחור וריסיה היו ארוכות מהמסקרה שהיא לא מחליפה כבר שנים, סומק ורדרד היה על לחייה, הוא התאים בדרך פלא לליפסטיק שעל שפתיה.
״תפסתי לנו שולחן מאחורה, בצד, ליד החלון״ היא חייכה לעברי, ההתחשבות בי הייתה כל כך לא אופיינית לה והופתעתי מעט.
התיישבנו בשולחן שהיא תפסה לנו, גבי היה לכיוון הדלת, התחושה שאף אחד לא מסתכל עליי שאני אוכלת גרמה לי לאכול בנחת ותמיד העדפתי לשבת ככה.
״אז מה הוביל אותך להתקשר אליי כל כך מוקדם ולגרום לי להגיע לכאן?״ היא פתחה את השיחה אחרי ששקט מביך שרר בנינו.
״רציתי שנדבר״ עצרתי בהיסוס, ״על מה שהיה במועדון״ הוספתי, ״יותר נכון על מה שקרה אחרי המועדון״ תיקנתי את עצמי.
״כן, רציתי לשאול אותך איך היה? הם ממש מחבבים אותך, נראה שממש הסתדרת איתם, נהנת? מה את חושבת עליהם?״ היא שאלה במהירות, כאילו פחדה שאעצור אותה באמצע.
״הם נחמדים״ אמרתי בקצרה, חסרת כוחות לשיחה כזאת.
חיוך התפרש על פניה, היא שתתה מהמילקשייק וניל שהזמינה בהנאה, עיניה נצצו מאושר.
העצבים עלו בגופי, הציק לי לראות אותה ככה שמחה כשבאתי לשיחה רצינית.
״איך לא יכלת לספר לי היילי?״ התפרצתי, עיניי שרפו כמו כל פעם שעצביי עולים.
חיוכה נמחק, מבט מבולבל עלה על פניה, עיניה הסתכלו עליי בשאלה וחוסר הבנה, ״מה? ג׳סי...״ היא נקטעה על ידי לפני שהספיקה לסיים.
״איך לא אמרת לי שדרייק אח של תומאס?״ נעצרתי, דמעותיי כבר זלגו, פחדתי שקולי ישבר.
המפית שהייתה על השולחן כבר הייתה בידה, והיא קמה לכיווני בנסיון לנקות את דמעותיי, ניסיונה לא צלח כשהתרחקתי, מבט של עלבון עלה בפניה, אך הפעם זה לא הזיז לי.
״איך יכלת לא לספר לי דבר כזה?״ קולי עלה, עיניים ננעצו בגבי, וידעתי שהיושבים בבית קפה ששמעו מסתכלים עלינו בסקרנות.
״איך יכלת להסתיר ממני את הפרט הזה?, איך יכלת לא לספר לי שהוא אח של מי שאני סובלת בגללו כבר תקופה?, מה לעזאזל עבר לך בראש?״ התפרצתי עליה, קולי נשבר, פניי היו שטופות דמעות.
משכתי באפי האדום בחוזקה, שיפשפתי את עיניי במטרה להרגיע את השריפה אך זה רק החמיר אותה, לא אכפת לי שנראיתי כמשוגעת מול היושבים בבית קפה.
״ג׳סיקה אני לא התכוונתי להסתיר את זה ממך, אם הייתי יודעת שזה כל כך יפריע לך הייתי אומרת, אבל לא חשבתי שזה רלוונטי, תנסי להבין אותי, אני לא יודעת מה קורה איתך ועם תומאס, את לא משתפת אותי ואני לא אמורה לנחש״ היא אמרה בבלבול, רגש עבר בעיניה, ידעתי שהיא נפגעה ממני.
אספתי את דבריי, ידעתי שאם עצביי ישתלטו עליי הקשר ביני ובין היילי עלול להתנתק, וזה לא מה שרציתי.
יצאתי מבית הקפה, כשעיני אדומות, לחיי שורפות, שפתיי מלוחות, ואפי נוזל, והדבר היחיד שרציתי, זה להיכנס למיטה, ולא לצאת ממנה לעולם, או לפחות לא בזמן הקרוב.
-
ג׳סיקה ממש דרמטית ורגישה.
חסר לה קצת פלפליות באופי.
אשמח לקרוא את דעתכם על הפרק.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️