City of crime

Part 42

פרק 42:
-נ.מ ג׳סיקה-
״אני אשמח.״ חייכתי לתומאס, מרגישה שאנחנו עולים שלב כל פעם לאט ובזהירות. תומאס חייך עליי חיוך קטן בחזרה והזמין חשבון במטרה לקום כבר וללכת.
כריסמס, אורות זוהרים ושמחה בכל מקום, החג האהוב עליי ועל רוב האנשים שחוגגים אותו. שכשהייתי קטנה מעולם לא חגגתי כמו שצריך, וכנראה שזה החסך ילדות שלי והסיבה ללמה אני כל כך אוהבת אותו, או בגלל שהאווירה שלו קסומה בעיני אבל יש דבר אחד שאני אוהבת במיוחד, ואני יודעת שהיילי לא תשמח שהחלפתי אותה בחוויה אבל יש לי פרטנר אחר לחוויה הזאת הפעם.
״תומאס.״ שילבתי את ידי בידו כשהתחלנו להתקדם מחוץ למסעדה, מרוב המחשבות לא שמתי לב שהוא כבר שילם.
״כן?״ הוא הסתכל על הידיים שלנו ואז עליי בשאלה.
״נוכל לקשט את העץ ביחד?״ שאלתי בחיוך מחכה לתשובה שלו.
״כן.״ הוא ענה והוסיף בזריזות, ״את רוצה שנלך לקנות קישוטים כבר עכשיו? כי אין לי כלום בבית, תכננתי לשלוח מישהי שתקנה ותעשה את זה לבד אבל אם זה מה שישמח אותך אז נעשה את זה.״ הוא אמר תוך כדי שאני מהנהנת בהתלהבות.
משכתי את ידו וגררתי אותו אחרי לאוטו, רק מחכה כבר להתחיל לקנות את כל הקישוטים.
*כמה שעות אחר כך*
נכנסתי לבית של תומאס מחוייכת ואחרי נכנס תומאס עמוס בשקיות שנפלו על הריצפה בשנייה שהוא נכנס לבית.
״מתי המסיבה?״ שאלתי בזמן שבחנתי את הבית וראיתי שכבר התחילו להכין הכל.
״מחר בערב.״ תומאס ענה לי בחיוך.
מבטי נעצר על עץ ענק שעמד ליד היציאה למרפסת, חייך עלה על שפתיי ותוך שניות כבר תפסתי כמה שקיות ורצתי לעץ. אם לפני שנייה הייתי עייפה מכל הקניות עכשיו אני ממש לא.
״נווו,״ זירזתי את תומאס שעוד עמד בכניסה ״בוא כבר העץ לא יקשט את עצמו.״ צעקתי ורצתי אליו גוררת אותו איתי בזמן שאני תופסת עוד שקיות.
״חשבתי שאת עייפה.״ תומאס אמר בשעשוע וצחק תוך כדי, ואני נשבעת שיש לו את הצחוק היפה בעולם. ״אני לא יכולה לראות את העץ ריק זה עצוב מדי, חוץ מזה שאנחנו לא נספיק לסיים לקשט טם לא נתחיל עכשיו, העץ ענק תומאס.״ אמרתי ודיברתי בהתפעלות ותנועות ידיים כמו ילדה קטנה.
״אז בואי נתחיל.״ הוא אמר והוציא קישוט מהשקית והתחיל לתלות אותו על העץ וכך גם אני.
התיישבנו על הספה בעייפות, הקישוט של העץ היה אחד הדברים המעייפים שעשיתי בחיי, זה ספורט לכל דבר לדעתי. העץ שלפני כמה שעות היה ריק עכשיו היה מלא בהרבה קישוטים צבעוניים, מנצנצים וזוהרים.
השעה הייתה כבר מאוחרת וידעתי שזה אומר שאשאר לישון כאן.
״זה היה כיף.״ תומאס הודעה בחיוך גדול, הנהנתי ובחנתי את העץ שוב.
״אבל חסר לי משהו.״ אמרתי לתומאס ופניתי להסתכל עליו ואז על העץ שוב ותוך שנייה קמתי במהירות והתחלתי לחפש בכל השקיות הריקות שהיו על הרצפה.
״מה את עושה?״ תומאס שאל בבלבול בעודו צופה בי מהספה. ״הכוכב.״ אמרתי לתומאס ממשיכה לחפש. ״איזה כוכב? כל העץ כבר מפוצץ בקישוטים אין מקום לעוד משהו.״ הוא הסביר, ״הכוכב שתולים בראש העץ תומאס.״ הסברתי, ״הנה זה.״ קראתי בשמחה והוצאתי את הכוכב.
הסתכלתי על העץ מלמטה מנסה במשך כמה דקות לנסות להבין איך אני תולה את הכוכב על העת הגבוה הזה.
״תעלי לי על הכתפיים.״ תומאס קם מהספה ועוד לפני שעניתי כבר הייתי על הכתפיים שלו.
״לא תומאס זה לא מצחיק תוריד אותי עכשיו.״ התחלתי לצרוח בפחד בזמן שאני מושכת בשערו בחוזקה כדי לא ליפול. ותומאס בתגובה צחק עליי, ״תתלי את זה כבר פחדנית.״ הוא אומר בזמן שהוא צוחק מה שגורם לקולו להישמע מוזר.
הוא התקרב לעץ והחזיק בירכיי כדי שלא אפול, עזבתי את שיערו ותוך כמה שניות תליתי את הכוכב במקומו, ״זהו תומאס תוריד אותי עכשיו.״ אמרתי בציווי ותומאס תוך כדי שהוא צוחק הוריד אותי.
-
אני אוהבת את הפרק הזה הוא קיטשי בטירוףףף.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️