City of crime

Part 10

לפני קריאת הפרק אני ממליצה לחזור פרק אחורה כדי לרענן את הזיכרון זה פרק המשך של הפרק הקודם.
-
עיניי התרוצצו ממקום למקום בעוד עיניו של תומאס מסתכלות עליי וסוקרות את גופי, החולצה שנדבקה לגופי עקב האלכוהול התחילה לגרד לי, היילי עדיין הייתה שיכורה ומסוחררת ודיברה שטויות בלי הפסקה, היא זה זה מצד לצד מסחרחורת שתקפה אותה ועיניי אוטומטית ירדן אליה בדאגה, תמיד הייתי היותר אימהית מבין שתינו.
גופה עדיין התנדנד בזמן שיצאתי מהבר, צחקוק שיכור נשמע מקולה ואני התקדמתי אליה במהירות מפלסת דרך בין האנשים שקרובים לבר.
כל האנשים רקדו מה שגרם לי להתנגש באנשים ובגדיי הרטובים ספגו עוד ועוד אלכוהול שנשפך עליי עקב התנגשויות.
כשהגעתי להיילי תפסתי בידה בנסיון לייצב אותה, ״ג׳סיקה״ היא קראה בהתרגשות ושמחה של ילדה קטנה, ״את באת לרקוד איתי״ היא המשיכה לצעוק בהתרגשות ותפסה את ידי בחוזקה בנסיון לגרור אותי לרחבה, אם היא לא הייתה שיכורה היא הייתה מצליחה לגרור אותי בקלות, אבל הסחרחורת מהאלכוהול עייפו אותה.
החזרתי אותה לכיווני, גופה התנדנד שוב מצד לצד, היא הזריחה מאלכוהול יותר ממה שאני הסרחתי, הבנתי שהיא שתתה יותר מדיי ושהיא מחר בבוקר תהיה מחוקה לגמרי, ״היילי כמה שתית?״ הדאגה נשמעה בקולי, פתאום זה שתומאס עומד קרוב ובוחן את השיחה שלנו לא הפריע לי, צומת הלב שלי הייתה מופנית רק לבן אדם היחיד שקרוב אליי באמת ויודע את כל סודותיי, היילי הייתה החברה הכי טובה שלי, ואם כבר לדאוג למישהו אז לדאוג לה.
״זאת שאלה טובה״ היא אמרה וציחקקה, היא החלה לספור בעזרת אצבעותיה את הכמות ששתתה ״1... 4... 20... 40... 13... 2...״ המספרים התבלבלו לה ומבט מבולבל עלה על פניה, היא לא איתנו כבר.
תומאס גיחך מהצד, לא החלטתי אם זה מהתנהגותה של היילי או מזה שהיא התבלבלה במספרים, אבל לא היה לי זמן להקדיש לזה מחשבה וצומת לב כי שנייה אחרי שהוא גיחך היילי התקפלה על הריצפה והקיאה את כל האלכוהול ששתתה, מיהרתי לתפוס את שערה הבלונדיני שלא יתלכלך מהקיא וללטף את גבה בנסיון להקל עליה.
האנשים שהיו קרובים אלינו התרחקו כבר ורק תומאס נשאר יחסית קרוב.
עזרתי להיילי להתרומם, ידעתי שגופה חלש מדיי כדי להרים את עצמה מה ריצפה לבד, השבתי אותה על הכיסא בר והבאתי לה דלי, ״אם תרצי שוב להקיא תקיאי לכאן בסדר?״ שאלתי בדאגה, היא הנהנה כשדמעות בעיניה.
״את מתכווונת להשאיר את זה ככה?״ את הקול שלו לא שמענו הרבה זמן, אבל זה ברור שהוא ימצא דרך להתערב, הוא תמיד צריך להיות מעורב בהכל.
מבטי הופנה לכיוונו, לא שכחתי את השיחה שלנו והפנמתי כמה הוא שונא שלא מסתכלים עליו כשהוא מדבר, אני בטוחה שעל פרצופי היה מבט מבולבל ושואל כי הוא מיד אחר כך ענה על השאלה שהייתה בראשי.
״את עובדת כאן,תנקי את זה״ הוא הסביר לי באיטיות כאילו אני ילדה עם קושי בהבנה, התעצבנתי מהזלזול שלו בי אבל לא פתחתי את פי כדי להגיב, כרגיל.
הסתכלתי על היילי שהסתכלה על הסיטואציה, המשכתי ללטף את גבה.
אחד מהעובדים בבר יצא מהבר במטרה לנקות את הקיא של היילי, אך ידו של תומאס עצרה אותו, ״חברה שלה עשתה את הבלאגן, היא תנקה״ הוא אמר והצביע עליי, לא דואג להגיד את שמי, מבהיר כמה הוא מזלזל בי וכמה אני פרט שולי בכל מע שקשור אליו.
״אנחנו נחכה עוד הרבה? קדימה תתחילי לנקות״ הוא גער בי, ובלי לחשוב בכלל, כמו רובוט על אוטומט, לקחתי את מה שהעובר הביא איתו, שיערי היה אסוף בקוקו מתוח כי היה חנוק במועדון ואני אוספת אותו כשאני עובדת בבר.
וככה בהשפלה מוחלטת אני יושבת על הריצפה ומנקה את הקיא של היילי, כשהיא צופה מהצד, ותומאס מעליי, דואג לגמרי שאני לא מפספסת שום נקודה, ועל הדרך מבהיר לי מי השולט כאן.
-
איך התגעגעתי לעלות לכם פרקים!!.
אני נמצאת בטירוף בלימודים עוד מעט כל הבגרויות מתחילות.
בדיוק היום עשיתי מתכונת במתמטיקה והמצב רוח שלי טוב בגלל שקיבלתי 91.
תהנו מהפרק❤️.