Stray Kids | oneshots

CHANSEUNG | נשיקת יום הולדת

בוקר ה- 3 באוקטובר.

גם ביום הולדתו, צאן היה בדרכו אל חדר החזרות כהרגלו. הוא הלך ברגל בשעת בוקר מוקדמת כשלפתע שמע קול קורא בשמו. "צאן-היונג!" צאן הסתובב לאחור וראה את סאונגמין רץ לעברו כשהוא מנופף בידו. "היי! בוקר טוב, צאן-היונג!" הוא צעק. "בוקר." השיב צאן.

סאונגמין רכן קדימה, תפס את רגליו והתנשם בכבדות מהריצה המהירה. צאן שם ידו על כתפו של סאונגמין בדאגה כלפיו. "הכל בסדר?" "כן רגע, רק תן לי להרגיע את הנשימה שלי." אמר סאונגמין והתנשם למשך כמה שניות. לאחר שסידר את נשימותיו בסדר הנכון לו, הרים את ראשו וחייך אל צאן את החיוך המתוק שלו. "הייתה לי תחושה שתבוא לחדר החזרות גם כשאנחנו לא אמורים להיות בו." הוא אמר ושירבב את שפתיו. "אף אחד לא אמור להיות שם עכשיו, נכון?" אמר סאונגמין וצאן הביט בו במבט מבולבל. הוא לא הבין את כוונתו של הצעיר כלל. "אז מה אם אין שם אף אחד?" שאל צאן. סאונגמין הסתכל מצד לצד, בודק במאה אחוז כי אף אחד לא נמצא בסביבתם. "מממ..." סאונגמין לקח נשימה עמוקה וחייך את החיוך הכי גדול שיכל בעודו אומר, "אני אספר לך רק אם תעצום את העיניים שלך בשבילי." צאן השמיע צליל אה מעומעם והטה בבלבול את ראשו אל הצד.

בתגובה, סאונגמין נאנח ושירבב את שפתיו. "נו איתך..." מלמל והניח את כפות ידו על עיניו של צאן, מונע ממנו לראות הכל. "היי! מה אתה- סאונגמין!"

"נו באמת היונג, תזרום!" אמר סאונגמין והזיז מעט את ידיו מעיניו של צאן, אשר נשא את מבטו אליו בתהייה.

"נו כבר, תעצום את-"

"בסדר בסדר אני עוצם!" צעק צאן. הוא תפס את ידו של סאונגמין והזיז אותן ממנו לחלוטין. לאחר מכן הוא לקח נשימה עמוקה, עצם את עיניו ונתן לסאונגמין לעשות את שלו.

"באמת סגרת אותן? הן לא פתוחות, נכון?"

"ברור שהן לא פתוחות, אידיוט!" צעק. "אוקיי! אתה לא צריך לצעוק..." אמר.

סאונגמין הרים את ידיו והניח אותן בעדינות על פניו של צאן. באותם הרגעים ידיו לא יכלו להפסיק להתעוות ולרעוד ללא שליטה מהמגע בפניו של חברו בדרך שכזו בפעם הראשונה. סומק צבע את לחיו ואפו וחיוך קטנטן שרר על שפתיו הדקות והאדמדמות. הוא התמקם ורכן מעט קרוב יותר אל פניו של צאן, אשר כיווץ את גבותיו ותהה לעצמו מה קורה כאן, אך לפני שהפסיק לחשוב על תשובה, הרגיש בנשימה חמימה על שפתיו שבתוך שבריר שנייה נהפכה לנשיקה עדינה. צאן מיד פקח את עיניו ופער אותן לרווחה. ידיו נשמטו לצדדים וגופו קפא בעת התנגשותן של שפתיהם בפתאומית שכזו. סאונגמין השמיע צליל ממ מעומעם כשחש בצאן נלחץ תחת מגע שפתיו העדינות. הוא התענג על טעם שפתיו של הבוגר, טעם של מיץ אננס מתוק, המיץ האהוב על צאן.

בתוך פחות מעשר שניות ניתק סאונגמין את הנשיקה, אך עדיין התנשם בכבדות כשעיניו מביטות אל הצד וסומק רב על לחיו.

"היי.." מלמל צאן ופער את עיניו. כששמע סאונגמין את קולו של צאן, הוא דחף אותו בחוזקה ממנו. ליבו פעם כמו משוגע.

"מ-מזל ט-טו-טוב..." מלמל סאונגמין בשקט וצאן השתנק במקומו ממה ששמע. הוא היה המום עד כדי כך שמילותיו נבלעו בתוכו. "סתם צחקתי האהא~" סאונגמין נופף בידיו באוויר וגיחך. "תמיד אמרת שאתה רוצה נשיקה, אז חשבתי לתת לך אחת כזו ביום הולדת שלך. אבל..." סאונמין השפיל את מבטו ארצה. "סליחה אם זה עשה אותך עצבני.." תחושת ההלם שתקפה את צאן גרמה לו לקפוא. הוא מעולם לא חשב שזו תהיה מתנת יום ההולדת שלו, במיוחד מהבחור הצעיר שתמיד דאג להזכיר לו כמה הוא שונא את המגע שלו ובורח ממנו כל פעם שהוא מבקש ממנו נשיקות.

"עוד."

"ממ?" סאונגמין הרים את מבטו מעלה והסתכל על צאן בעיניו פעורות. "אה...?" צאן תפס את ידו של סאונגמין וקירב אותן לחזה שלו. "למה שאני אתעצבן? זה משהו טוב, לא?" אמר והטה את מבטו אל הצד כשסומק כיסה את כל פניו. "אני מאוד שמח שעשית את זה."

"צאן היונג..." אמר סאונגמין בלחש. עיניו נצצו מתחושת האושר ששטפה את גופו. כשצאן שמע את סאונגמין לוחש את שמו, הוא הציץ אל עבר סאונגמין והביט בפניו, אשר נצבעו בצבע אדום שגרם לו לזהור ולהיראות כמו הדבר היפה ביותר בעולם. "אז בוא..." סאונגמין תפס בפניו של צאן וקירב אותן שוב לפניו. הוא לקח נשימה עמוקה ועצם את עיניו.

"נתנשק שוב."

📎 : השיר לפרק זה ↷

פרק זה מוקדש ל _dashichan_ 🫶🏻

על איזה שיפ לכתוב את הפרק הבא?
מס 1 - JiLix (האן × פליקס)
מס 2 - HyunSung (היונגין × האן)
מס 3 - Hyunjin x y/n (היונגין × הקוראת)