"גונגין, האם אי פעם נישקת מישהו?"
"מה?"
השאלה הפתאומית הגיעה לה ביום ראשון אחר הצהריים. החדר היה מואר בשמש שהסתננה מבעד לתריסים. השניים שכבו זה לצד זה על מיטתו של צאן שבקושי התאימה לשניהם.
הטלוויזיה התנגנה ברקע, אבל אף אחד מהבנים לא הקדיש לה תשומת לב. זה היה זמן שליו ביום בו שניהם יכלו לשכב ולנוח, כשהם זה על יד זה מבלי לדאוג. הדממה בין השניים הייתה מהנה עד שפתאום נשברה עם השאלה הפתאומית של צאן.
צאן סובב את ראשו הצידה והביט בגונגין. "אתה יודע, אי פעם הצמדת את השפתיים שלך לשפתיים של מישהו אחר?"
"אני יודע מה זו נשיקה; זה פשוט שהשאלה שלך הייתה קצת אקראית." רטן גונגין, אולם מבפנים קצב דפיקות הלב שלו עלה בהדרגה.
אף אחד מהם מעולם לא העז להעלות את הנושא הזה בעבר. זה לא כאילו נשיקות היו נושא מוגבל לדיבור, אך שניהם מעולם לא דיברו על דברים הקשורים לרומנטיקה לפני כן, חוץ מעל הדרמות הרומנטיות שצפו בהן מדי פעם בטלוויזיה שבסלון.
צאן זימזם לעצמו, עיניו ריצדו מפניו של גונגין אל התקרה.
השקט בין השניים שב לדקה, אבל השקט הזה, לעומת השקט הקודם, הרגיש לא נוח.
"למה אתה שואל בכלל?" גונגין שבר את השקט עם השאלה שלו, ידיו עסוקות בלגעת בחולצתו הכחולה עם ציורי הפרחים בה זכה צאן עבורו ביריד שהיה בעיר בשבוע שעבר. סומק קל כיסה את פניו של גונגין, והוא לא הצליח להביט ישירות בעיניו של צאן.
"אני לא יודע. אני מניח שהשעמום עשה אותי סקרן..." אמר צאן ונעצר. הוא הרגיש מבולבל כאילו הוא לא זה שהתחיל את השיחה מלכתחילה.
גונגין משך בשולי חולצתו. על קולות הדיבור של הטלוויזיה, נשמעו ילדי השכונה משחקים ברחוב. עם זאת, הצלילים היחידים בהם יכול היה להתמקד, היה צליל ליבו הפועם באוזניו ונשימותיו של צאן שישב לידו.
"מה איתך?" פתח גונגין, "האם אי פעם... נישקת מישהו?"
"כן, רק פעם אחת." צאן ענה בביישנות וגונגין התמתח במקומו בחוסר נוחות. "אני חושב שזה היה במסיבת יום ההולדת של מינהו? בכיתה ט', במהלך משחק אמת או חובה." זה היה קצת לפני שגונגין עבר להתגורר בשכונה שלהם, ולשניים קרתה הפגישה "גורלית" שלהם.
שניהם נפגשו בקיץ שלפני כיתה י', על יד המתנ"ס השכונתי. צאן הרעיד את עולמו של גונגין כאשר התנגש בו ונפל על ברכיו בזמן שיצא מחדר המוזיקה. הוא כמעט גרם לתיק העמוס של גונגין ליפול על הרצפה. לאחר שגער בו על כך שלא הסתכל לאן הוא הולך, צאן טיפל בברכיים הפצועות של גונגין. מאז, שניהם נהפכו לזוג חברים בלתי נפרד.
מאוחר יותר מאז הפגישה הגורלית, צאן הודה בפני גונגין שנתקע בו בכוונה באותו יום, בתקווה למשוך את תשומת לבו לאחר ששמע אותו שר כמה ימים לפני כן. גונגין חייך מעצם הזיכרון על כך. נראה שהתוכנית של צאן להפוך את שניהם לחברים הכי טובים צלחה בסופו של דבר.
YOU ARE READING
Stray Kids | oneshots
Randomספר וואנשוטים על שיפים מלהקת הבנים סטריי קידס. הספר מכיל תוכן בוגר - מין (סמאט), יחסים בין בנים, דיכאון, מוות וכו'. הקריאה באחריות הקורא בלבד. ראו הוזהרתם! הוואנשוטים הם פרי הדמיון שלי בלבד ואינם קשורים לשום מאורע אמיתי, אף אם נראה ככה. © כל הזכויות...
