עיניו של סאונגמין היו עצומות, אבל הוא שמע הכל מסביבו. רעשי צעקות, דיבורים על דברים שלא הבין וקולות בכי שצימררו את הברונטי החרד. הוא לא ידע היכן הוא נמצא ונלחץ מכך.
הוא ניסה לפקוח את עיניו, אך לא היה מסוגל לעשות זאת. משהו בתוכו חסם אותו מלפקוח אותן. הוא היה מרותק למיטה עליה שכב בחוסר אונים במשך זמן שהרגיש כמו נצח, עד הרגע בו הצליח לפקוח את עיניו ולהביט סביב.
הבחור הברונטי בחן את סביבתו.
"איפה אני..." מלמל בקול שקט ורועד. הוא הרים את ידו ושפשף את קורי השינה מעיניו. כשהחזיר את ידו אל צד גופו, הוא הבחין במחט תקועה בזרועו ובגבס על רגלו.
"מה זה? למה..." מלמל סאונגמין אך נקטע על ידי קול צעדי הריצה שהתקרבו אליו במהירות.
"סאונגמין?" צעק קול גברי מבעד לדלת.
"אתה ער!" הקול הגברי צעק שוב ונשמע נרגש.
"היונגין?" עיניו של הברונטי נפערו לרווחה ונצצו כשהבחור הבלונדיני התקרב אליו ונישק את קודקוד ראשו. "מה קרה? איפה אני?" שאל סאונגמין והבוגר לא השיב לשאלתו.
עיניו החומות והקטנות היו מלאות בדמעות שירדו ללא הרף.
"כל כך דאגתי לך." אמר היונגין תוך כדי שבכה. הוא התכופף והניח את ראשו בעדינטת על החזה של סאונגמין וזה שם את ידו על שערו וליטף אותו ברכות. "היי, אני בסדר עכשיו." אמר הצעיר ברוגע וטחב את אצבעותיו לתוך שיערו הנעים של הבוגר.
"חשבתי שאני הולך לאבד אותך." אמר הבוגר אל תוך החזה של הצעיר שצחק בשקט מדבריו. "אל תדאג, לא תיפטר ממני כל כך מהר."
"אתה חושב שזה מצחיק? יכולת למות!"
"אבל לא מתתי." השיב בגיחוך. "סאונגמין!" צעק היונגין וסטר לכתפו של הצעיר בעדינות.
"בסדר בסדר, אני אשתוק." אמר וכבש את חיוכו.
"לא, אני לא רוצה שתשתוק." אמר בלחש. "אני רוצה שתדבר... אני אוהב לשמוע את הקול שלך." אמר היונגין וסילק במצמוץ את הדמעות הבוגדניות שנקוו בעיניו.
"על מה תרצה שאדבר?" שאל הצעיר ונגע בקצות אצבעותיו בידו של הבוגר ממנו, שהביט בו בעיניים נוצצות. הוא שרבב את שפתיו התפוחות ואחז בשולי חולצתו ונראה מובך. "עלינו." השיב היונגין בשקט.
"עלינו?" שאל סאונגמין בבלבול והרים את גבותיו בתהייה. "על מה יש לדבר?"
"אל תגיד לי ששכחת." טון קולו של היונגין נשמע ברור ורציני אף יותר ממוקדם. עיניו התמקדו בעיניו החומות כצבע שוקולד של סאונגמין והעמיקו מבטן לתוכן, מחפשות אחר תשובה מאהובו הצעיר ששכב על המיטה.
"שכחתי את מה?" שאל הצעיר והיונגין קימט את גבותיו בחשש. הוא משך באפו וניסה להראות רגוע, אולם הבעת פניו העצובה והדואגת שנחתה על פניו בפתאומיות הסגירה אותו בשנייה.
"אתה בסדר? אתה עושה פרצוף מוזר."
היונגין טלטל את ראשו מצד לצד וחייך חיוך מזויף. הוא הניח את כף ידו על כתפו של סאונגמין ומחץ אותה בעדינות. "אני בסדר." השיב הבלונדיני והנהן בראשו. "אני יכול לראות שאתה משקר." אמר סאונגמין ושפתו התחתונה של היונגין רעדה. הוא הסיט את מבט עיניו אל הצד וניסה להימנע מקשר עין, אולם סאונגמין תפס בסנטרו באצבעתו המורה והחזיר את פניו של היונגין להביט בו.
"אל תסיט את המבט שלך ממני." אמר סאונגמין בתקיפות וקיבל מבט מופתע מהיונגין שהסתכל עליו בעיניים פעורות.
"אני מצטער." הוא מהיר להשיב. "לא התכוונתי להסיט את המבט ממך, אני פשוט חושב שכדאי שאלך ואתן לך לנוח." אמר היונגין וגירד את עורפו. עיניו נדדו לצדדים כשאמר בלחישה, "אני לא רוצה להפריע לך."
סאונגמין נחר וגיחך לעצמו מדבריו של היונגין. הוא שם את ידו על פיו כדי להסתיר את חיוכו, אבל היונגין כבר שם לב לפניו המחייכות.
הוא השפיל את עיניו אל הרצפה הלבנה ותפס את שולי הסוודר שלו בחוזקה.
סאונגמין מיד שם לב לפרקי אצבעותיו שנעשו לבנים יותר ככל שהידק את אחיזתו בשולי חולצתו. הצעיר מיד הרגיש אשם. הוא רק רצה לצחוק עם היונגין ברגע קשה זה, אך לא ציפה שהיונגין יפגע ויסגר בפניו בכזו מידיות.
סאונגמין התרומם מעט והתיישב על מיטתו בזווית כזו שפניו היו מול פניו של היונגין. הוא הביט בבלונדיני שעדיין השפיל את מבטו ותפס בערופו. הבלונדיני השתנק במקומו כשסאונגמין הניח את שפתיו הדקות על שפתיו שלו. עיניו הפעורות נרגעו להן עם השניות ונעצמו, והתמסרו במלואן לנשיקה המתוקה שהעניק לו סאונגמין.
לאחר חצי דקה של נשיקה ללא נשימה, סאונגמין שחרר את שפתיו מהיונגין כששובל רוק זוהר בין שפתיהם.
היונגין, שהסמיק כמו עגבנייה, הביט בסאונגמין שהסתכל עליו ברצינות מחמירה.
"לעולם אל תעזוב אותי. לא משנה מה." אמר הצעיר מהשניים כשהוא אוחז בידו של היונגין ומושך אותו אליו לחיבוק.
"סאונגמין..." מלמל היונגין את שמו של אהובו חלושות. "באמת חשבתי ששכחת."
"נראה לך שאני אתן לעצמי לשכוח את הרגע הכי טוב בחיים שלי?" אמר סאונגמין ונישק את אוזנו של אהובו הבלונדיני. "לעולם לא אשכח את הרגע שנהפכו לזוג, היונגין. אני אנצור את הרגע הזה בליבי ובזיכרוני לנצח."
היונגין התייפח למשמע מילים אלו. הוא טחב את פניו אל תוך שקע צווארו של סאונגמין ונישק אותו בעדינות. "אני אוהב אותך." הוא אמר בלחישה אל תוך שקע צווארו של הברונטי שחייך בסיפוק ממשמע מילים אלו.
"גם אני אותך, היונגין."
📎 : השיר לפרק זה ↷
***
פרק קצר על השיפ החמוד היונגין וסאונגמין!
מקווה שאהבתם! :)
- סדר הפרקים שיעלו לפי הבקשות:
1. היונגין ופליקס 2. באנגצאן וצאנגבין
3. צאנגבין וסאונגמין.
מוזמנים לבקש עוד שיפים! 𖹭౨ৎ
YOU ARE READING
Stray Kids | oneshots
Randomספר וואנשוטים על שיפים מלהקת הבנים סטריי קידס. הספר מכיל תוכן בוגר - מין (סמאט), יחסים בין בנים, דיכאון, מוות וכו'. הקריאה באחריות הקורא בלבד. ראו הוזהרתם! הוואנשוטים הם פרי הדמיון שלי בלבד ואינם קשורים לשום מאורע אמיתי, אף אם נראה ככה. © כל הזכויות...
