הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.
נקודת מבט היונגין:
הלכתי בבניין המשרדים כשלפתע נתקפתי בתחושה מוזרה, כאילו חלף על ידי אדם שהכרתי. לא ידעתי אם באמת עבר לידי מישהו שהכרתי, אך תחושותיי לא הרגישו שגויות. הסתובבתי לאחור וראיתי את אותו האדם שגרם לי להרגיש כך, נכנס אל תוך משרד ונעלם מהאופק. נעצרתי במקומי כשמחשבותיי נודדות ונִרְתַּעְתִּי מהמחשבה על האדם שעלה לראשי. לא. אין שום סיכוי שהוא עובד בחברה שלנו. אמרתי לעצמי וטלטלתי את ראשי מצד לצד. עברו עשר שנים מאז שהוא, חבר הילדות ואהבתי הראשונה עבר לארצות הברית בשביל ללמוד. לכן, עליי להוציא את המחשבה הזו מהראש שלי ולא להכניס אשליות למוחי, כיוון ואין שום סיכוי בעולם שהוא יהיה כאן, באותו המשרד שאני עובד בו.
***
ישבתי במקומי כשחברתי למשרד, גיהו, ישבה לצידי ודיברה איתי. "היי, שמעת על זה?" גיהו סובבה את המחשב הנייד שלה והראתה לי כתבה על צג המחשב. "יש שמועות שהנשיא החדש של החברה שלנו ממש חתיך." "הו באמת?" השבתי, אף על פי שלא התעניינתי בחדשות הנוגעות לחברה בכלל. "תראה, הוא אפילו מופיע בחדשות באתר הזה." אמרה גיהו וכחכחה בגרונה כשקראה את הציטוט מהכתבה בקול מצחיק. "אין לי בן/בת זוג, אך האדם שאני אוהב לא השתנה כלל במשך עשר שנים ואני משתוקק לפגוש אותו." גיחכתי למשמע החיקוי המצחיק של גיהו לנשיא החדש שעוד לא הכרתי. "הוא נשמע כל כך מגניב, אבל אני חושבת שהוא כנראה לא מוכן לזוגיות כרגע." "את צודקת." הסכמתי.
כמה רגעים לאחר מכן, חברתי גיהו הפעילה את הסרטון שהכיל את הראיון שעשו לנשיא החברה החדש. קולו נשמע לי מוכר, לכן הרמתי את ראשי מן המסמכים בהם הייתי עסוק והסתכלתי על המסך. נדהמתי לגלות שאותו נשיא חדש היה לא אחר מאשר חבר הילדות והאהבה הראשונה שלי - קים סאונגמין. השוק שאפף אותי היה כל כך עצום מכדי לשאת. הייתי כל כך המום, שכמעט ולא שמתי לב להודעה שנשלחה למייל שלי והופיעה על צג המחשב שלי. במייל נאמר לי להגיע אל משרד הנשיא כיוון והוא רוצה לדבר איתי על נושא חשוב. פערתי את פי וקפצתי ממקומי בהתרגשות, מקבל מבט מבוהל מגיהו שישבה לצידי. "הכל בסדר-" "אני צריך ללכת!" אמרתי ורצתי מהמשרד שלי אל עבר חדרו של הנשיא שהיה בקצה המסדרון.
***
כשהגעתי אל פתח החדר, דפקתי על הדלת והכנסתי את עצמי פנימה. החדר שאליו נכנסתי היה גדול ומרשים. קירות החדר התנוססו בעשרות תעודות ובצילומי נוף יפהפיים, והחדר עצמו היה מעוצב בסגנון מודרני מרשים. התקדמתי ונכנסתי אל אמצע החדר עד שהגעתי אל שולחן שחור וגדול. על השולחן ראיתי תמונה ממוסגרת שלי ושל חבר הילדות שלי, סאונגמין. הרמתי את המסגרת וראיתי בתוכה תמונה שלנו מימי חטיבת הביניים, כאשר שנינו מחובקים. לא יכולתי שלא לחייך כשראיתי את התמונה הזאת; התמונה עלתה בי זכרונות מתוקים מימי העבר הטובים, נטולי כל הדאגות והבעיות.
YOU ARE READING
Stray Kids | oneshots
Randomספר וואנשוטים על שיפים מלהקת הבנים סטריי קידס. הספר מכיל תוכן בוגר - מין (סמאט), יחסים בין בנים, דיכאון, מוות וכו'. הקריאה באחריות הקורא בלבד. ראו הוזהרתם! הוואנשוטים הם פרי הדמיון שלי בלבד ואינם קשורים לשום מאורע אמיתי, אף אם נראה ככה. © כל הזכויות...
