במשך שנתיים מינהו ופליקס למדו יחד.
הם עזרו אחד לשני לגדול ותמכו כאשר צריך. שניהם מאז ומתמיד היו האיזון בחייו של האחר ותמיד עזרו לשפר אחד את השני.
אולם בחודשים האחרונים משהו השתנה. התנהגות של מינהו לא הייתה כמו בדרך כלל, מה שגרם לאיזון בין השניים להיסדק.
תחילה, חשב פליקס שזו תקופת משבר קצרה שתעבור כמו כל אותן הפעמים, אבל הפעם הזו הייתה שונה לגמרי. התנהגותו של מינהו השתנה כל כך, שפליקס לא הצליח להבין מה עובר עליו.
פליקס נהיה חרד מהאיזון שהופר, אולם ניסה לשמור על קור רוח. הוא לא יכול היה לתת למינהו לדעת שהוא קורס מבפנים מכך שהוא לא לצידו כמו פעם.
"מינהו." קרא פליקס בשמו של חברו בטון כעוס. הוא הסתכל על מינהו בזלזול כשראה ששוב נרדם על שולחנו לפני שיעור חשוב.
"לעזאזל איתך..." פליקס צקצק בלשונו וגלגל את עיניו. הוא לא הצליח להבין מה עובר על חברו והתעצבן. הוא תהה לעצמו מה מינהו חשב לעצמו שנרדם בפתאומיות לפני שיעור חשוב כל כך, ובאותו רגע הבין כי הוא מעולם לא הצליח להבין את מינהו לעומק כמו שחשב.
כבר מהיום הראשון בו הכירו, פליקס שם לב שמינהו הינו בחור מסתורי, כזה שאף פעם אי אפשר לדעת מה עובר לו בראש. לרוב לא באמת היה לפליקס אכפת מה מינהו חשב, אך היו רגעים שרצה לדעת יותר מכל מה מתרחש בראשו של חברו, בעיקר בחודשים האחרונים.
תוך כדי שפליקס הביט במינהו ישן, חבריו לספסל הלימודים קראו בשמו.
"היי פליקס! בוא נתקדם לכיתה." אמר חברו הברונטי של פליקס. הבלונדיני הנהן בראשו והתקדם לעברם, אך לפני שעזבו, חברו של פליקס התכופף אל מינהו ופנה אליו.
"עוד כמה זמן אתה מתכוון להמשיך לישון? השיעור הבא שלנו עומד להתחיל." אמר הברונטי וצחק. חברתו של הברונטי צחקה גם היא והוסיפה, "קדימה, תמהר ותקום כבר." "אנחנו נלך בלעדיך אם לא תקום." אמר החבר וטפח על גבו של מינהו. בזמן השיחה הקצרה הזו, פליקס עמד וחייך בעגמומיות תוך כדי שהסתכל על מינהו כשדאגה ממלאה אותו.
הוא טלטל את ראשו מצד לצד וניסה להעיף את תחושת הדאגה שאפפה אותו ועמד לצאת מהכיתה, אולם כשחלף על פני מקום ישבתו של מינהו, מינהו תפס בידו ועצר אותו מלעזוב.
"פליקס..." מינהו לחש את שמו של הבלונדיני בקול צרוד והרים את ראשו בכדי להביט בו.
"חכה לי." אמר ואחז בידו של הבלונדיני בחוזקה. "אה?" פליקס קימט את גבותיו בבלבול. "למה שאחכה לך?" ענה וניער את אחיזתו של מינהו מידו. פליקס צקצק בלשונו ועזב את הכיתה, חושב על כמות הפעמים שסירב לחכות למינהו בחודשים האחרונים.
תוך כדי שמחשבותיו נדדו להן, פליקס הביט בדפים שהחזיק בידו ושם לב ששכח אחד מהדפים שלו בכיתה. בלית ברירה, חזר הבלונדיני לכיתה וראה את מינהו שוב פעם, כשהוא אוסף את חפציו ומכניס אותם אל תיק הגב השחור ומלא הסיכות הצבעוניות שלו.
YOU ARE READING
Stray Kids | oneshots
Randomספר וואנשוטים על שיפים מלהקת הבנים סטריי קידס. הספר מכיל תוכן בוגר - מין (סמאט), יחסים בין בנים, דיכאון, מוות וכו'. הקריאה באחריות הקורא בלבד. ראו הוזהרתם! הוואנשוטים הם פרי הדמיון שלי בלבד ואינם קשורים לשום מאורע אמיתי, אף אם נראה ככה. © כל הזכויות...
